בסדרים-מרכזיים הנערכים בליל פסח על ידי השלוחים, משתתפים לעתים יהודים שאינם נוטלים חלק בתחילת הסדר ומצטרפים בעיקר בהגיע השלב של 'מוציא מצה' ו'שולחן עורך'. עם
נהוג בעת מכירת חמץ לעשות עם הרב "קנין סודר". כיצד יש לנהוג כאשר מוכרים חמץ "מרחוק", כגון באמצעות הטלפון, פקס, הודעה אלקטרונית, אינטרנט?
למנהג חב"ד שמקלפים את הפירות והירקות בפסח, האם עושים כן גם כאשר מבשלים לחג לפני פסח?
האם מותר להשתמש בגריל לצלות ירקות בפסח, אם השתמשנו בזה לפני כמה שנים לירקות עם קליפתם, לפי מנהג חב"ד?
[1] ראה הגדה של פסח אוהב ישראל קאפיטשניץ עמ' רס; קובץ מבית לוי טז עמ' לז; לוח דבר בעתו יד ניסן; עמודי ארץ עמ' קס; פרד"ס שלום ח"א עמ' קלה; נטעי גבריאל פסח ח"ב פל"ט סי"ד.
[2] משום חשש שמא נדבק או נבלע חמץ בקליפה – ראה חיי אדם כלל קכז ס"ב; אורחות חיים ליפשיץ סו"ס תמז; שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' רכה; שבח פסח באבוב עמ' רכז.
[3] ראה שו"ת רדב"ז ח"ד סי' רצו, שמאכל שהחמירו קצת חכמים על עצמם להימנע ממנו, אין אוסרים משום כך גם הכלים. ע"כ. וראה גם מגן אברהם סי' תפט ס"ק יז: "וכתוב בתשובת רמ"א דאף הנזהר מחדש א"צ לחוש לפליטת הכלים דהא כל חדש בזמן הזה אינו אלא ספיקא דרבנן דהא אפילו אם היה ודאי איסור היה בטל ברוב מדאורייתא כל שכן חדש שאינו אלא חומרא בעלמא".
וכן מצאנו לענין החומרא דמצה שרויה בפסח, ראה ספר מעדני שמואל על קיצור שולחן ערוך הלכות פסח סי' קיז ס"ק כו: "המנהג הוא במדינתינו דכל הנזהרים לאכול מצה שמורה בפסח משעת קצירה וכן הנזהרים שלא לאכול בפסח מצות על ידי שריה ובישול מכל מקום ביום טוב האחרון של פסח אין נזהרים בכל זה, ושמעתי בשם גדולי הצדיקים שמשנים הקודמים שגם הם נהגו כן והשתמשו ביו"ט האחרון במצה שאינה שמורה משעת קצירה בכל הכלים של מצה שמורה, ולשנה הבאה שוב השתמשו באותן הכלים הנ"ל במצה שמורה כבשל אשתקד". וכן הוא בספר סמא דחיי על דיני אפיית מצות סי' יג ס"ח: "נוהגין שמבשלין ביו"ט אחרון בכל הכלים של פסח מצה במים, ובשנה הבאה משתמשין באותן הכלים על שמורה בלי מים ואין חשש בזה, על פי המבואר בתשובת רע"א סי' כ"ו ובבית שלמה סי' צ"ג, כל שכן בנדון דידן דאין להחמיר, דהבלוע בכלי בטל קודם פסח עיין שם".
