מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
שכן שנטע סמוך לגדר [מרשת ברזל] גפן, אני מקפיד לקצוץ מה שגדל לחצרי, האם זה מגביל אותי לשתול כחפצי בחצרי?
גדר[1] בגובה 80 ס"מ לפחות, אפילו עשויה מרשת (ובתנאי שאין בין חוט לחוט 24 ס"מ), אם עומדת ברוח מצויה[2], מותר לנטוע בצדה האחד כרם גפנים ובצדה השני לזרוע מין אחר. ובתנאי שיקפיד שלא יחדרו ענפים ועלים של הגפן בעד הגדר ויסככו מעל המין השני שבצד הגדר[3]. (כמו כן, אם מדובר בשורה של חמישה גפנים לפחות, יש להקפיד שלא יודלו זמורות הגפן על הגדר, כי אז תהפוך הגדר עצמה ל"עריס" שממנו צריך להרחיק ד' אמות כדי לזרוע מין אחר[4]).
[1] שו"ע יו"ד סי' רצו סמ"ה: "גדר שהוא גבוה י' טפחים כו' ה"ז מותר ליטע כרם בצדו מכאן וירקות בצדו מכאן. אפילו מחיצה של קנים, אם אין בין קנה לחבירו ג' טפחים, הרי זו מבדלת בין הכרם והירק כגדר".
[2] שוע"ר סי' שסב ס"ב: "שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה".
[3] שו"ע יו"ד שם סכ"ז: "כל הזורע תחת השריגים והעלים היוצאים מן הגפן, הרי זה קידש ואף על פי שהזרע רחוק מעיקר הגפן כמה אמות".
[4] שו"ע יו"ד שם סנ"ז: "הנוטע שורה אחת של ה' גפנים או יותר וערסן על גבי כותל גבוה י' וכיוצא בו, או שנטען בצד חריץ עמוק י' ורחב ד', הרי אלו נקראים עריס וצריך להרחיק מן העריס ד' אמות ואח"כ יזרע, כדרך שמרחיק מן הכרם. ומהיכן מודדין מעיקר הגדר שערסן עליו".
