אם אני שותלת באדנית מתחת גג 2 סוגי צמחי תבלין. האם יש חשש לכלאיים?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אם אני שותלת באדנית מתחת גג 2 סוגי צמחי תבלין. האם יש חשש לכלאיים?
[1] הגרש"ז אוירבך במעדני ארץ כלאים פ"א סוף ה"ד.
[2] שו"ע יו"ד סימן רצז סעיף א: "ואחד הזורע בארץ או בעציץ נקוב. אבל הזורע בעציץ שאינו נקוב, מכין אותו מכת מרדות".
[3] ראה רמב"ם הלכות מעשר פרק א הלכה י: "אילן שנטעו בתוך הבית פטור ממעשרות שנאמר עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה, ויראה לי שהוא חייב במעשרות מדבריהם". על פי זה כתב הגרצ"פ פרנק בהר צבי על הש"ס ח"ה קדשים מנחות סט, ב עמ' קד: "ומהאי טעמא כלאים נמי אף על גב דמיעטינהו קרא, מכל מקום מדרבן יש איסור גם בזריעה בבית".
[4] שו"ע שם סל"ד: "מיני ירקות שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא מעט, מותר לזרוע מהם אפילו חמשה מינים בתוך ערוגה אחת, שהיא ששה על ששה טפחים, והוא שיזרע ד' מינים על ד' רוחות הערוגה ואחת באמצע, וירחיק בין מין ומין כמו טפח ומחצה, כדי שלא יינקו זה מזה".
פה ניתן להקדיש.
תוכן