בזמן הקיץ נהוג בקהילתנו להתפלל קבלת שבת מיד עם פלג המנחה, כך שיוצא לעשות קידוש ואפילו להתחיל סעודה לפני שקיעת החמה, בדרך כלל הסעודה נמשכת אחרי השקיעה השאלה היא, האם צריך לומר יעלה ויבוא בברהמ״ז של סעודת שבת?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
בזמן הקיץ נהוג בקהילתנו להתפלל קבלת שבת מיד עם פלג המנחה, כך שיוצא לעשות קידוש ואפילו להתחיל סעודה לפני שקיעת החמה, בדרך כלל הסעודה נמשכת אחרי השקיעה השאלה היא, האם צריך לומר יעלה ויבוא בברהמ״ז של סעודת שבת?
כיון שכבר התפללו ערבית של ליל שבת (מוצאי ר"ח), אין אומרים יעלה ויבוא בברכת המזון של סעודת שבת, אפילו מברכים מבעוד יום[1].
[1] שוע"ר סי' קפח סי"ז: "אם התפלל ערבית אפילו מבעוד יום באמצע סעודתו שוב אינו מזכיר מעין המאורע של אותו היום אפילו מברך ג"כ מבעוד יום ואצ"ל מי שנמשכה סעודתו למוצאי שבת והתפלל ערבית שאינו מזכיר עוד של שבת בברכת המזון ואף על פי שלסברא ראשונה שהכל הולך אחר התחלת סעודה היה ראוי להזכיר גם אחר תפלת ערבית מכל מקום יהא נראה שדבריו סותרים זה את זה שתחלה התפלל תפלת יום שלאחריו ואח"כ מזכיר יום העבר".