קריאת פרשת זכור היא חובה מהתורה. האם צריכים להימנע מטעימה קודם שמיעתה בשבת בבוקר?
ברכת כהנים בנוכחות נכרי
האם קיימת מניעה כלשהי שהכהנים ישאו את כפיהם כאשר נכרי נמצא בבית הכנסת?
האם קיימת מניעה כלשהי שהכהנים ישאו את כפיהם כאשר נכרי נמצא בבית הכנסת?
אדם שמגיע לבית הכנסת לתפילת מנחה ורואה שהחזן כבר התחיל אשרי, והוא עדיין לא אמר קרבנות, האם יתפלל עם הציבור או שיתפלל על הסדר?
בחור צעיר, בן למשפחה חרדית, אשר מסיבות שונות ומשונות סר מדרך הישר והתרחק מקיום תורה ומצוות ואף הפסיק לשמור שבת רחמנא ליצלן, ולאחר זמן מה
כשמתקבצים קהל גדול מישראל בעצרת (כגון הפגנה או לוויה ר"ל), ולפי הערכות המשטרה וכדומה יש כאן שישים ריבוא יהודים ויותר, אך עקב התפשטותם על כמה
האם מותר ללמד גויים תורה? ומה הדין אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
קריאת פרשת זכור היא חובה מהתורה. האם צריכים להימנע מטעימה קודם שמיעתה בשבת בבוקר?
יש על מה לסמוך לטעום קודם שמיעת פרשת זכור[1].
[1] ראה שו"ת לבושי מרדכי או"ח תנינא סי' צט: "וראיתי מ"ש כת"ה דברי מרן חתם סופר [או"ח] סי' ס"ט שמתיר לאכול בין תפילת שחרית למוסף, לא כמ"ש השואל לומר דהוה דינו כמו קודם קריאת מגילה. ולענ"ד יש לחלק, דבקריאת מגילה הוה חובה אקרקפתא דגברא, דאפילו לא שמע אפילו תיבה אחת צריך לחזור ולקרות, כמו שכתוב במגן אברהם סי' תר"צ [ס"ק ט"ו] בשם הרשב"א [ח"א סי' תסז], מה שאין כן בקריאת התורה עיקרו בצבור, כמ"ש בסי' קמ"ג [ס"א], ובסי' קמ"ו [ס"ב] מתירין למי שתורתו אומנתו לעסוק בשמעתתיה בשעת קריאת התורה, ויש מתירין לכל אחד אם יש י' דצייתי לש"ץ הקורא, ובקריאת המגילה ודאי אינו כן, דהא מבטלין תלמוד תורה ועבודה לקריאת המגילה כו'. אך בקריאת פרשת זכור דהוה לכולי עלמא מן התורה כו', לא אדע טעם וסברא לחלק ביניהם לענין אכילה קודם שמיעת קריאתן. ואפשר דבזה נמי סמכינן אדברי מג"א סי' תרפ"ה [סק"א] דיוצא בקריאתן גם בפורים וקריאת פרשת בשלח ופרשת כי תצא. וברמ"א סי' תרפ"ה [ס"ז] לא משמע כן, על כן צל"ע מפני מה יש להתיר אכילה יותר מקריאת המגילה".
ובקובץ הלכות פורים (קמנצקי) עמ' יא: "הנה בכל המצות התלויים בזמן הזכירו בעלי השו"ע והפוסקים איסור אכילה משהגיע זמן המצוה קודם שיקיים המצוה כו', ועל פי זה דנתי לפני מו"ר שליט"א דכיון דקבעו חכמים קריאת פרשת עמלק בשבת שלפני פורים א"כ ליהוי כמו חובת היום וכמצוה התלויה בזמן דאסור לאכול קודם שיקיים המצוה כו'. ומו"ר שליט"א השיב דקריאת פרשת זכור בקריאת התורה דשבת שחרית אינו בגדר חובת היום כלל וכדמבואר במגן אברהם ריש סי' תרפה וז"ל דאטו מי כתיב בתורה שיקראו דוקא שבת זו אלא שחכמים תקנו בשבת זו הואיל ושכיחי רבים בביהכ"נ וסמוך לפורים כדי לסמוך מעשה עמלק למעשה המן ע"כ. הרי דמה שתיקנו לקרותה בשבת הוא רק מצד דשכיחי רבים בבית הכנסת ומצד שהוא סמוך לפורים ובודאי שאין שייך בזה ענין חובת היום דוקא דאי משום דבעינן סמוך לפורים א"כ יכול לקיימו גם בקה"ת דפורים שחרית וכמ"ש המג"א שם וכמו שיתבאר בסמוך וגם לכתחילה שפיר דמי למיעבד הכי ואין בזה דין מיוחד לקרותו בשבת דוקא שלכן לא חשיב כלל כחובת היום ומותר לאכול קודם שיקיימנה עכ"ד ושו"ר שכבר הרגיש בכ"ז בשו"ת לבושי מרדכי או"ח תנינא סי' צט עיי"ש".
פה ניתן להקדיש.
תוכן