מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
מה ההלכה בענין לקחת אדם מבוגר לבית הכנסת או להשתתף בסדר של פסח על כסא גלגלים על ידי גוי במקום שאין עירוב.
אם ברחובות המובילים מביתו של האדם המבוגר לבית הכנסת או למקום עריכת הסדר אין עוברים שישים אלף איש ביום, וגם רחובות אלו אינם מחוברים ישירות לרחובות סואנים שכאלו[1], המנהג מעיקר הדין להחשיב רחובות אלו ככרמלית שאיסור הטלטול בהם מדרבנן בלבד[2] ועל כן מותר לומר לגוי לקחתו ולהחזירו על כסא גלגלים מאחר והלקיחה היא לצורך מצוה והחזרה היא לצורך גדול[3].
במה דברים אמורים, במבוגר שאינו יכול ללכת בכוחות עצמו כלל. אבל אם הוא יכול ללכת מעט בכוחות עצמו, גם אם מדובר ברחובות שעוברים בהם שישים ריבוא בכל יום מותר לומר לגוי לקחתו לבית הכנסת או לעריכת הסדר וכן להחזירו על כסא גלגלים[4].
[1] ראה שוע"ר סי' שמה סי"ב, שגם רחובות קטנים הרחבים י"ג אמה ושליש, ומפולשים לרחובות גדולים, אפילו לרוחבם, דינם כמותם.
[2] שוע"ר סי' שמה סי"א: "איזו היא רשות הרבים, רחובות ושווקים הרחבים ט"ז אמה על ט"ז אמה, שכן הי' רוחב הדרך במחנה לוים שבמדבר כו'. ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום כדגלי מדבר אינו רשות הרבים אלא כרמלית. ועל פי דבריהם נתפשט המנהג במדינות אלו להקל ולומר שאין לנו עכשיו רשות הרבים גמורה, ואין למחות בידם שיש להם על מי שיסמכו (וכל ירא שמים יחמיר לעצמו)".
[3] שוע"ר סי' שז סי"ב: "דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לעשותו בשבת אלא משום שבות מותר לישראל לומר לנכרי לעשותו בשבת כו' לצורך מצוה כו', והוא הדין לצורך גדול".
[4] שוע"ר סי' שח ספ"א: "האשה מדדה את בנה אפילו ברשות הרבים שאין לגזור שמא תגביהנו ותוליכנו ארבע אמות ברשות הרבים שאף אם תעשה כן לא תעבור על דבר של תורה אלא על דבר של דברי סופרים שהחי נושא את עצמו כו', ואם הוא קטן כל כך שצריך לגרור ב' רגליו ונשאתו ברשות הרבים חייבת שבקטן כזה אין אומרים החי נושא את עצמו וכן הנושא את הכפות או את החולה שאינו יכול לילך כלל חייב מפני שאינן נושאין את עצמן כלל ואף אם הוא גדול כל כך שיכול לילך ברגליו לבדו אסור לישא אותו אפילו בכרמלית שלא אמרו החי נושא את עצמו אלא לפטור מחטאת אבל עכ"פ אסור מדברי סופרים משום שבות".
