האם מותר לטלטל בבית רפואה בשבת בחו״ל שאין עירוב, בין המחלקות ובין הקומות?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם מותר לטלטל בבית רפואה בשבת בחו״ל שאין עירוב, בין המחלקות ובין הקומות?
מותר לטלטל בתוך שטח בית הרפואה המוגדר 'רשות היחיד', ואין צורך בעירוב[1].
[1] טעם א' –
ע"פ המבואר בשוע"ר סי' שע ס"ב: "בעל הבית שיש לו הרבה בתים בחצרו והשכירן לאחרים או שהשאילם (לזמן בענין שאינו יכול לסלקם תוך הזמן בעל כרחם) הרי הם אוסרים עליו בחצר כאלו היו בתים שלהם עד שיערבו וכן אסור לטלטל מביתו לבתיהם עד שיערבו". מדבריו משמע שאם בעל הבית יכול לסלק הדיירים שבחצרו בתוך הזמן, אין נוכחותם מחלקת הרשויות ואינה אוסרת לטלטל שם.
וראה בית יוסף סי' שפב ד"ה ומ"ש ואם יש, שמדבריו עולה ש'סילוק' היינו גם אם מעבירם מחדר לחדר, ולאו דוקא שמסלקם מכל החצר לגמרי: "דכיון שאפשר שלמחר יעלה על דעת בעל הבית להחליף חדריהם או לתת להן מקום בבית עצמו, הוה ליה כאילו יש להן רשות בכל הבית, דלא מיקרי יחוד מקום אלא כשמפרש ואומר לא יהיה לך רשות כי אם בחדר זה לבדו".
וראה שו"ת מהרש"ם ח"ו סי' יז, שעל פי דברי הבית יוסף הללו כתב לענין טלטול בשבת בתוך שטח בית רפואה: "דכיון דיכול להחליפם מחדר לחדר אין זה רשות מיוחד להם כו' דמ"מ לא נקרא ביתו של שוכר בכה"ג שיוכל להחליפו מחדר לחדר". [ועיין שם בסוף התשובה שלמעשה החמיר המהרש"ם בנידון דשם להצריך עירוב חצירות, וזאת משום ששם מנהל בית הרפואה היה "דר שם בדירה המיוחדת לו, וגם העכו"ם שומר החצר דר עם ב"ב בדירה מיוחדת, וגם משרתת עכו"ם המשרתת לנשים החולות דירתה בחדר שהחולים שוכבים, וגם משרתת עכו"ם אחרת דרה בחדר שאצל בית הבישול ואפייה עם משרתת ישראלית, ועוד ב' אנשים משרתים יהודים דרים לבדם בלא ב"ב בחדר החולים" – וכיון שדיורים אלו היו בקביעות ולא ברור שהיתה סמכות להחליף החדרים, לכן כתב להחמיר. משא"כ בבתי רפואה של זמננו שאין המנהלים דרים שם כלל, ובסמכות ההנהלה להעביר את החולים והרופאים והפקידים וכו' מחדר לחדר, אין כאן חלוקת דיורים].
וכן כתב הגרש"ז אוירבאך בשו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' לה אות כד בדעת המשנה ברורה.
טעם ב' –
ע"פ המבואר עוד בשוע"ר שם: "ואם יש לו בכל אחד מהם דברים שאינם ניטלים בשבת מחמת איסור שאסור לטלטלם אפילו לצורך גופם או מקומם כיון שלא סילק עצמו מבתים אלו מכל וכל אלא יש לו בהם תפיסת יד נעשה כאלו דר בהם ואין הדרים אוסרים עליו לפי שנעשו כולם כאורחים אצלו ולפיכך גם הם מותרים להוציא מבתיהם לחצר אף על פי שלא נתנו עירוב כמו שמותרים אורחים שמתארחים בביתו להוציא מביתו לחצר בלי שיערבו עמו".
בזמננו, בכל חדרי בית הרפואה יש מכשירים שונים שמלאכתם לאיסור ומוקצים מחמת חסרון כיס שאסור לטלטלם אפילו לצורך גופם ומקומם (ראה שוע"ר סי' שח ס"ד), ועל כן נחשבים כל השוהים שם 'אורחים' אצל הנהלת בית הרפואה ואינם מחלקים הרשויות להצריך עירוב. וכן כתב בספר נשמת אברהם ח"ד סי' שע ס"ק א.