חבר אמר לי שאין לאחל בחנוכה 'חג שמח' (אלא 'חנוכה שמח') כיון שאינו חג מן התורה ולא מקריבים בו קרבן 'חגיגה'. האם זה נכון?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
חבר אמר לי שאין לאחל בחנוכה 'חג שמח' (אלא 'חנוכה שמח') כיון שאינו חג מן התורה ולא מקריבים בו קרבן 'חגיגה'. האם זה נכון?
[1] ספר שרש ישע שרש חגג: "וחגותם חג, פירש הב"ב חוג הארץ, או שסובב בכל שנה ביום הקבוע לו, כמו החוג המסבב מרכז האמצעי". ודבריו הובאו בפירוש יהל אור להצמח צדק על תהילים פרק פא פסוק ד על הפסוק תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו: "גם פירוש חוג וחג לשון סבוב שעושים על ידי מחוגה כו', וכתב השרש ישע בשרש חגג בשם הב"ב שכמו כן היום טוב נקרא חג מלשון זה גם כן חוג הארץ או שסובב בכל שנה ביום הקבוע לו כמו החוג המסבב מרכז האמצעי לשון סבוב כי יסובבו בבית ה' עד כאן לשונו".
[2] מקדש מלך ח"ד עמ' תכג, "דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א שביקש מהרב שאר ישוב כהן למסרם לחסידי חב"ד בארץ הקודש" – "חג חנוכה שמח ואור עולם על ירושלים וישראל ולכל הארצות. ואתם כהנים זה החג שלכם ותזכו לברך ולהאיר העולם כולו באהבה ובטהרה ואור שמחת חנוכה".
[3] תורת מנחם התוועדויות תש"נ ח"ב עמ' 65: "נהוג בישראל שכאשר נפגשים בזמן חג ומועד, הרי לכל לראש מברכים את כל הנאספים בברכת 'גוט יום טוב', שהמועד יהיה 'טוב' וטוב זה ימשך על כל השנה שכולה תהיה 'שנה טובה'. ואם כן הוא בכל המועדים, על אחת כמה וכמה שיש לנהוג כן כשנפגשים בימי החנוכה".