האם בן נשוי ספרדי שמתארח בשבת אצל אביו יוצא בהדלקתו? והאם יש מקום להחמיר להשתתף עמו בפרוטה?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם בן נשוי ספרדי שמתארח בשבת אצל אביו יוצא בהדלקתו? והאם יש מקום להחמיר להשתתף עמו בפרוטה?
[1] שוע"ר סי' רסג ס"ט: "האורח כו' אם אין לו מי שידליק בביתו כו' צריך הוא לקיים מצות הדלקת נר שבת במקום שהוא ע"י שיתן פרוטה לבעל הבית להשתתף עמו בנר שלו או שיקנה לו בעל הבית חלק בנר שלו במתנה כמו שיתבאר בסי' תרע"ז לענין נר חנוכה (במה דברים אמורים כשאוכל שם משלו אבל אם הוא סמוך על שלחן בעל הבית נעשה כבני ביתו של בעל הבית ויוצא בנרו של בעל הבית ואינו צריך להשתתף עמו כלל כמו שיתבאר שם)". ועיין עוד ספר לב השבת סי' יב.
[2] פרי מגדים סי' תרעז אשל אברהם ס"ק ג: "ודע דאכסנאי צריך להדליק, דלא תימא כיון שאוכל על שולחן בעל הבית כבני ביתו דמי ומדינא די בנר אחד, קא משמא לן דלא, כיון שאורח הוא ולמחר ילך לביתו צריך לשתף בפרוטה".
פה ניתן להקדיש.
תוכן