האם יש עניין להשכים בפורים ולהתפלל יותר מוקדם מאשר בכל יום?
בית כנסת מבניין עבודה זרה
בצמוד למתחם הבית חב"ד שלנו יש חצר עם בנין גדול השייכים לארגון נוצרי בשם היילסארמע (צבא הישע). בין המתחמים מפרידה חומה. יש לנו קשר שנים
בצמוד למתחם הבית חב"ד שלנו יש חצר עם בנין גדול השייכים לארגון נוצרי בשם היילסארמע (צבא הישע). בין המתחמים מפרידה חומה. יש לנו קשר שנים
האם קיימת מניעה כלשהי שהכהנים ישאו את כפיהם כאשר נכרי נמצא בבית הכנסת?
אדם שמגיע לבית הכנסת לתפילת מנחה ורואה שהחזן כבר התחיל אשרי, והוא עדיין לא אמר קרבנות, האם יתפלל עם הציבור או שיתפלל על הסדר?
בחור צעיר, בן למשפחה חרדית, אשר מסיבות שונות ומשונות סר מדרך הישר והתרחק מקיום תורה ומצוות ואף הפסיק לשמור שבת רחמנא ליצלן, ולאחר זמן מה
כשמתקבצים קהל גדול מישראל בעצרת (כגון הפגנה או לוויה ר"ל), ולפי הערכות המשטרה וכדומה יש כאן שישים ריבוא יהודים ויותר, אך עקב התפשטותם על כמה
האם יש עניין להשכים בפורים ולהתפלל יותר מוקדם מאשר בכל יום?
[1] מגן אברהם סי' תרצג ס"ק ב: "שחרית משכימין לבית הכנסת". וביאר המחצית השקל שם: "והיינו טעמא כיון שמוטל על כל אחד להתעסק באותו יום במצות רבות, משלוח מנות ומתנות לאביונים ואכילת סעודת פורים, וגם מאחרים אותו יום בבית הכנסת בקריאת מגילה ואמירת פיוטים, לכן משכימים לבית הכנסת כדי שישאר שהות ביום".
ובספר נוהג כצאן יוסף הלכות פורים [ר-רא] אות ח כתב: "בשחרית הולכין לבית הכנסת קצת קודם אור היום כדי שיסיימו תהילים של אותו יום עם הנץ החמה ויתפללו. והוא אחד מן חמש ההשכמות שהם רמוזים בוישכם אברהם: האל"ף היא הסוף מן הושענא (רבה), הבי"ת היא הסוף מן תשעה באב, הרי"ש היא הסוף מן יום כיפור, הה"א היא הסוף מן ראש השנה המ"ם היא הסוף מן פורים".
[2] סגולות ישראל מערכת פ' אות ד': "קבלתי מגדול אחד ז"ל דסגולה בפורים להשכים בבוקר ולהרבות בתפלה ובבקשה לפני ה' יתברך על כל דבר, בני חיי ומזוני, והן על שאר דברים ועל כל קרוביו, כי באותו יום עת רצון מאוד וכל העולמות המה בשמחה וברצון, ועל זה אמרו ז"ל כל הפושט יד נותנין לו, וכן הוא מקובל מפי גדולי הצדיקים תלמידי הבעל שם טוב זי"ע".
פה ניתן להקדיש.
תוכן