האם יש עניין להשכים בפורים ולהתפלל יותר מוקדם מאשר בכל יום?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם יש עניין להשכים בפורים ולהתפלל יותר מוקדם מאשר בכל יום?
[1] מגן אברהם סי' תרצג ס"ק ב: "שחרית משכימין לבית הכנסת". וביאר המחצית השקל שם: "והיינו טעמא כיון שמוטל על כל אחד להתעסק באותו יום במצות רבות, משלוח מנות ומתנות לאביונים ואכילת סעודת פורים, וגם מאחרים אותו יום בבית הכנסת בקריאת מגילה ואמירת פיוטים, לכן משכימים לבית הכנסת כדי שישאר שהות ביום".
ובספר נוהג כצאן יוסף הלכות פורים [ר-רא] אות ח כתב: "בשחרית הולכין לבית הכנסת קצת קודם אור היום כדי שיסיימו תהילים של אותו יום עם הנץ החמה ויתפללו. והוא אחד מן חמש ההשכמות שהם רמוזים בוישכם אברהם: האל"ף היא הסוף מן הושענא (רבה), הבי"ת היא הסוף מן תשעה באב, הרי"ש היא הסוף מן יום כיפור, הה"א היא הסוף מן ראש השנה המ"ם היא הסוף מן פורים".
[2] סגולות ישראל מערכת פ' אות ד': "קבלתי מגדול אחד ז"ל דסגולה בפורים להשכים בבוקר ולהרבות בתפלה ובבקשה לפני ה' יתברך על כל דבר, בני חיי ומזוני, והן על שאר דברים ועל כל קרוביו, כי באותו יום עת רצון מאוד וכל העולמות המה בשמחה וברצון, ועל זה אמרו ז"ל כל הפושט יד נותנין לו, וכן הוא מקובל מפי גדולי הצדיקים תלמידי הבעל שם טוב זי"ע".