הנחת תפילין בתהליך גיור

[1] רמב"ם הלכות מלכים פ"י ה"י: "בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה".

[2] רדב"ז על הרמב"ם שם: "ומ"מ במצות שצריכין קדושה וטהרה כגון תפילין ס"ת ומזוזה אני חוכך להחמיר שלא יניחו אותם לעשותן". וראה עוד שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' ז. שו"ת עטרת פז ח"ב עמ' לד-מח. שו"ת וישמע משה פריד עמ' יד בשם הרב אלישיב.

[3] על פי שיחות קודש תשל"ד ח"ב י"א ניסן אות ה עמ' 19, ולקוטי שיחות חי"ז ערב פסח עמ' 70 אות ו: "אף על פי שעכו"ם שלמד תורה חייב היפך החיים, אם יודעים שהוא עומד להתגייר, לא רק שמותר לו ללמוד תורה, אלא הוא חייב ללמוד תורה, כדי שיידע כיצד להתנהג ברגע שהתגייר". "שחייבים לומר בכלל, שקטן (ועל דרך זה ויתרה מזה מי שמתכונן להתגייר) מחויב ללמוד את הלכות המצוות (תפלין, קריאת שמע וכיוצא בזה, שיהיה חייב לקיימן תיכף כשיהיה גדול) עוד קודם שנעשה גדול, כי אם יניח זאת עד שיהיה בן י"ג שנה ויום אחד, הרי אז לא יידע כיצד לקיימן". ואם כך הדין לגבי לימוד תורה שאיסורו לגוי מן הדין וחייב מיתה על כך – דמכל מקום אם הדבר נדרש לו צורך קיום המצוות כדבעי לאחר הגיור הרי זה מותר וחובה, על אחת כמה וכמה שכן הוא לגבי הנחת תפילין − שמן הדין מותרת לכל גוי ורק 'מחמירים' למנוע אותה ממנו – הנה אם מדובר בגוי הנמצא בתהליך גיור והנחתם תועיל לו לקיום הנחתם כדבעי לאחר הגיור – בודאי שהדבר מותר לכתחילה ואף נצרך.