בשנים האחרונות יצא מוצר חדש שמחליף את סוגי השיש שבמטבח, זה לא שיש ולא אבן קיסר והוא נקרא למינם. השאלה היא איך מכשירים את זה לפסח?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
בשנים האחרונות יצא מוצר חדש שמחליף את סוגי השיש שבמטבח, זה לא שיש ולא אבן קיסר והוא נקרא למינם. השאלה היא איך מכשירים את זה לפסח?
[1] ראה שוע"ר סי' תנא סס"ט: "כלי חרס המצופים מתוכם בהיתוך זכוכית שקורין (גיגלייזר"ט) אין דינם ככלי זכוכית שיש מכשירין אותם בלא הגעלה לפי שאינם בולעים כלום אלא הרי הם ככלי חרס שאפילו הגעלה אינה מועלת להם אם נשתמש בהן חמץ בחמין דכיון שהזכוכית הוא מחופה על החרס ונצרף עמו בכבשן הרי הוא בולע כמוהו".
[2] ראה שוע"ר סי' תנא ס"ו: "כלי חרס אין לו תקנה על ידי הגעלה". וראה שם סי"ב וסכ"ה שכלי חרס היינו כלי ש"נצרפו בכבשן". (לאפוקי "נתייבשו בחמה" שדינם ככלי אדמה. ובזה שונה ה'למינם' מ'שיש קיסר' המתייבש מאליו ללא חום תנור ולכן מועילה לו הגעלה – ראה קובץ פעמי יעקב נב עמ' נב).
יש לציין שגם אם האבקות שמהם מיוצר הלמינם אינם חול טבעי אלא שחיקת אבנים, מכל מקום דינו ככלי חרס. ראה דרכי תשובה סי' קכא ס"ק כה: "דגם הכלים הנעשים מאבן הנכתש לעפר ונתגבל עד שנעשה טיט ועשו ממנו כלי כו' כל שלאחר הגובל נצרף בכבשן הרי זה כלי חרס".
[3] למניעת פליטה ובליעה מדין כבוש כמבושל באם ישהו שם הנוזלים כ"ד שעות. ראה שוע"ר סי' תנא ס"ס.
[4] ראה פרי מגדים יו"ד סי' קה שפ"ד ס"ק כב שאף ש"אין כלי אוסר כלי בלי רוטב" (ש"ך שם) מכל מקום "לכתחילה אין לעשות כן ליגע ב' קדירות חמות".
פה ניתן להקדיש.
תוכן