מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
אני נוהג לאכול שחיטת ליובאוויטש, מה הדין אם אני מתארח אצל חברים שאינם נוהגים לאכול ליובאוויטש אך הם קונים עבורי ליובאוויטש, האם יש עדיין בעיה מצד הכלים? האם יש הבדל אם מבשלים אצלם גם בשר מהדרין וגם כשרות רגילה?
כשרוצים לבשל אוכל בכלים שיש חשש שבישלו בהם בעבר דברים אסורים, יש להכשיר את הכלים תחילה. אך כשרוצים לבשל אוכל מכשרות מהודרת בכלים שבישלו בהם בעבר מאכלים מכשרות רגילה (כגון כשרות הנוהגת לפי עיקר הדין ואינה מקפידה על חומרות שאנו מקפידים עליהם), ואפילו בישלו בהם בעבר מאכלים מכשרות הנוהגת לפי פסקי הלכה המנוגדים לפסקי ההלכה שאנו נוהגים בהם (כגון הבדלים שבין פוסקי ספרד לפוסקי אשכנז), על פי דין הכלים אינם צריכים הכשרה[1].
[1] שו"ע יו"ד סי' סד ס"ד ברמ"א: "בני ריינוס שנוהגין במקצתו היתר כו' ובכל מקום שנוהגין בו איסור דינו כשאר חלב כו' אבל אין אוסרין כלים של בני ריינוס הואיל ונוהגין בו היתר".
וראה ש"ך שם סי' קיט סק"כ: "יכול האוסר לבשל לכתחילה בכליו של המתיר שאינן בני יומן או בכלים סתם דקיימא לן נמי שהן אינן בני יומן".
ובאגרות קודש אדמו"ר הזקן מהדו"ח אגרת צה: "השחיטה בסכינים מלוטשים היא מצוה רבה ועצומה אשר החזיקו בה רבותינו קדושי עליון נ"ע וממש כו' נתנו נפשם עליה כו', אך אם לפעמים מסובים בסעודת מצוה עם אנשי עירם, חלילה לפרוש מהם להחזיקם כאוכלי נבלות חס ושלום הס מלהזכיר, ומעודי לא נזהרתי מהכלים אף מבני יומן".
וראה עוד: ארץ חיים לרבי חיים סתהון יו"ד סי' קיט ס"ז; ספר 'כשרות – במה לבירור ועיון בנושא הכשרות' עמ' 153 ואילך.
