הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
בקהילתנו יש אשה יהודיה שחיה עם גוי (רח"ל), היא רוצה להדליק נרות שבת אבל הבעיה שהיא חוזרת מאוחר מהעבודה, מה עליה לעשות? האם יש אפשרות שהיא תבקש מהגוי להדליק עבורה והיא תברך? הצענו לה להדליק מוקדם יותר עם תנאי אבל היא טוענת שלא נותנים לה להדליק במשרד? האם זה יועיל שתדליק נר של 24 שעות בבוקר כך שיהיה דלוק בכניסת השבת?
לא ניתן להדליק נר שבת ביום שישי בבוקר, גם אם זמן הבערה שלו ארוך וימשיך לדלוק בליל שבת; צריך שיהיה ניכר שההדלקה נעשית לכבוד שבת, ולכן הזמן המוקדם ביותר להדליק נר שבת הוא החל מ'פלג המנחה' דהיינו כשעה ורבע זמניות לפני צאת הכוכבים[1].
אך אפשר לבקש מהגוי שידליק את הנר לפני וסמוך לכניסת שבת באופן שימשיך לדלוק עד שהיא תגיע הביתה, ואז תברך היא על הנר לפני שתיהנה ממנו. נוסח הברכה במצב כזה הוא: "על הדלקת נר של שבת קודש"[2].
[1] שוע"ר סי' רסא ס"ה. שם סי' רסג ס"ו.
[2] שוע"ר סי' רסג סי"א: "בדיעבד ששכחה ולא הדליקה קודם בין השמשות ונזכרה בבין השמשות יש להתיר לה לצוות לנכרי להדליק ושתברך היא קודם שתהנה לאורן (דכיון שעיקר מצות הדלקת נר שבת אינה ההדלקה בלבד אלא ההנאה והתשמיש לאורה היא עיקר המצוה אלא שההדלקה היא התחלה והכנה למצוה זו ולכן מברכים עליה וזו ששכחה ולא בירכה בתחלת המצוה יכולה לברך קודם עיקר המצוה דהיינו קודם שתהנה לאורן)".
ושם קונטרס אחרון ס"ק ג: "אף שהפסיקה הרבה אח"כ אין בכך כלום. ובפרט דהכא י"ל דמיקרי עובר לעשייתן, שאינה נהנית מן האור עד לאחר הברכה כמ"ש רמ"א כו'. הכא אין ההדלקה גמר המצוה אלא ההנאה לאורה כו', והנאה זו היא לישראל ולכן יכול לברך כו', ומסתברא לברך אז על הדלקת הנר".
