סעודת פורים הנמשכת למוצאי פורים, כיצד דין אמירת ועל הניסים בברכת המזון? ומתי עדיף להתפלל ערבית?
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
סעודת פורים הנמשכת למוצאי פורים, כיצד דין אמירת ועל הניסים בברכת המזון? ומתי עדיף להתפלל ערבית?
בברכת המזון של סעודת פורים אומרים על הניסים גם אם כבר עבר צאת הכוכבים של מוצאי פורים, כי הכל הולך אחר תחילת הסעודה שהיתה בפורים[1].
במה דברים אמורים, כשעדיין לא התפלל ערבית, אבל אם התפלל ערבית באמצע הסעודה שוב אינו אומר ועל הניסים בברכת המזון[2].
מסיבה זו יש מקום לומר שכל שאפשר להתפלל ערבית בציבור ובזמנה אחרי סיום הסעודה יש להעדיף תפילה אחרי הסעודה מאשר באמצע הסעודה, כדי שלא יפסיד אמירת ועל הניסים בברכת המזון[3].
[1] שו"ע אדה"ז סי' קפח סי"ז: "היה אוכל בשבת ונמשכה סעודתו עד שחשיכה אפילו כמה שעות בלילה מזכיר של שבת בברכת המזון לפי שהכל הולך אחר התחלת הסעודה שאז חל עליו חיוב הזכרה מעין המאורע ולא נפקע ממנו חיוב זה ביציאת היום. וה"ה לראש חודש חנוכה ופורים".
[2] שם: "והוא שלא התפלל ערבית אף על פי שהציבור התפללו כבר אבל אם התפלל ערבית אפילו מבעוד יום באמצע סעודתו שוב אינו מזכיר מעין המאורע של אותו היום אפילו מברך ג"כ מבעוד יום ואצ"ל מי שנמשכה סעודתו למוצאי שבת והתפלל ערבית שאינו מזכיר עוד של שבת בברכת המזון ואף על פי שלסברא ראשונה שהכל הולך אחר התחלת סעודה היה ראוי להזכיר גם אחר תפלת ערבית מכל מקום יהא נראה שדבריו סותרים זה את זה שתחלה התפלל תפלת יום שלאחריו ואח"כ מזכיר יום העבר".
[3] בספר מקור חיים סי' תרצה ס"ג מסופר על בעל החות יאיר רבי יאיר בכרך: "אדוני אבי הגאון ז"ל לא התפלל ערבית עד אחר הסעודה וברכת המזון".