בעז"ה ככל הנראה תתקיים ברית מילה לבן של בן-דוד שלי בעשרה בטבת שבוע הבא, במידה ולא נזכה לגילוי משיח צדקנו ולגאולה השלמה, מה הדין בנוגע לסעודת מצווה בברית?
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
בעז"ה ככל הנראה תתקיים ברית מילה לבן של בן-דוד שלי בעשרה בטבת שבוע הבא, במידה ולא נזכה לגילוי משיח צדקנו ולגאולה השלמה, מה הדין בנוגע לסעודת מצווה בברית?
[1] ראה שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ח: "הרי סעודות ר"ח וכן סעודת פורים שחל ט"ו של אדר בשבת היו עושין אותה לאחר השבת כמו שאמרו בירושלמי וכן כתב רי"ף ז"ל בפ"ק דמגילה, ואם סעודה שהיא מדברי קבלה אם אי איפשר לעשותה בזמנה מאחרין אותה למחר, כל שכן סעודה של מילה שאם לא הי' איפשר לו לעשותה באותו יום שמאחרין אותה למחר ושפיר דמי, וכן נוהגין כשהמילה היא בערב שבת שעושין הסעודה ביום השבת". מגן אברהם סימן תקנט ס"ק יא: "ועכשיו נתפשט המנהג שרוב הסעודו' עושין בליל' א"כ ביום התענית ג"כ אין להקל".
[2] שולחן ערוך יורה דעה הלכות מילה סי' רסב ס"א: "שזריזין מקדימים למצות ומלין מיד בבקר".
[3] שלחן מנחם ח"ה יו"ד ב סי' קיב: "מילה שאני דטוב שתהיה בשמחה כמו שקיבלוה עליהם כו' וזה דוחה לזריזים מקדימין למצוות כו', ועל כל פנים מספיקים טעמים אלו לדעתי שלא למנוע ביד הנוהגים כנ"ל".