האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
בשעה שהוציאו ספר תורה מארון הקודש נפל מתוכו ספר תורה אחר (כנראה מפני שקודם לכן הונח באופן לא יציב), מה צריך לעשות על פי הלכה
מה הדין אם גוי בישל בשבת מים לעצמו במיחם? ומה הדין אם שם מים במיחם בשביל יהודים ולא בשבילו אך בלי שאמרו לו לעשות זאת? האם מותר ליהודים לשתות מהם בשבת?
אם הגוי חימם את המים בשבת בשביל עצמו בלבד, או בשביל גויים אחרים בלבד, ואינו מכיר את היהודי כלל, מותר ליהודי ליהנות מהמים החמים בשבת[1].
אבל אם הגוי מכיר את אותו יהודי, אף שלא התכוון בשביל יהודים כלל, אסור לאותו יהודי ליהנות מהמים החמים, עד שיעבור שיעור זמן חימומם במוצאי שבת, שמא יראה אותו הגוי משתמש במים ופעם אחרת יוסיף מים בשבילו בשבת[2].
ועל אחת כמה וכמה אם הגוי חימם את המים גם בשביל יהודים, אפילו עשה זאת מעצמו בלי שביקשו ממנו, אסור לאף יהודי ליהנות ממים חמים אלו עד שיעבור שיעור זמן חימומם במוצאי שבת, שמא פעם אחרת יבקש יהודי מהגוי לחמם עבורו בשבת[3].
[1] שוע"ר סי' שכה ס"ו: "במקומות שנוהגים לאכול פת של פלטר נכרי יש מתירין ליקח ממנו בשבת אפילו פת שנאפית היום אם היא עיר שרובה נכרים שאז מן הסתם היא נאפית בשביל הנכרים ולא בשביל הישראל ואם כן אין לאסור אותה מדין נכרי העושה מלאכה בשביל ישראל".
[2] שם סט"ז: "נכרי שמילא מים לבהמתו מבור שהוא עמוק י' טפחים ורחב ד' טפחים העומד ברשות הרבים ונמצא שהוציא מרשות היחיד לרשות הרבים מותר לישראל להשקות מהם בהמתו כיון שהנכרי לא נתכוין כלל בשבילו והוא שאין הנכרי מכירו אבל אם הוא מכירו אסור גזרה שמא ירבה הנכרי לדלות גם בשבילו אם ישקה גם הוא מהם". שם סי"ח: "וכן הדין בכל דבר שיש לחוש בו שמא ירבה בשבילו אם הוא מכירו כגון נכרי שצלה או בישל לעצמו דברים שאין בהם משום בישולי נכרים וכל כיוצא בדבר זה שצריך להרבות בו בשביל שנים יותר מבשביל אחד".
[3] שם ס"ט: "אם ליקט או צד או אפה ובישל או שעשה אחת משאר מלאכות בשביל ישראל או בשביל ישראל ונכרים צריך להמתין לערב בכדי שיעשו גזרה שמא יאמר לנכרי לעשות בשבת כדי שיהא מוכן לו במוצאי שבת מיד ואפילו אחרים שלא נעשית המלאכה בשבילם צריכים להמתין כן שכל שנעשית מלאכת איסור של תורה בשביל ישראל החמירו חכמים שלא לחלק בין מי שנעשה בשבילו לאחרים".
