ביאה ללא הזרעה

[1]  בית שמואל סי' כה ס"ק ג: "אפילו אינו מוציא זרע אסור לשמש שלא כדרכה כדי שלא יבוא לידי הוצאת זרע".

[2]  ראה שו"ע אה"ע סי' כג ס"א שהוצאת זרע לבטלה "עון זה חמור מכל עבירות שבתורה".

[3]  הגהות עזר מקודש על אה"ע ריש סי' עו: "ונראה להכריע שגם בזמן דלא שייך ביה פרו ורבו מכל מקום עצמיות העונה היא רק בבחינת שכבת זרע שהיא נקראת משכב וכמו שאמרו חז"ל והיינו בחינת העונה". שו"ת רב פעלים ח"ג או"ח סי' י: "דאם בא על אשתו ולא הזריע לא קיים מצות עונה".

[4]  שו"ע או"ח סי' רמ ס"א: "ואם הוא מכוין לגדור עצמו בה כדי שלא יתאוה לעבירה, כי רואה יצרו גובר ומתאוה אל הדבר ההוא (הגה: גם בזה יש קיבול שכר כו')".

[5]  שו"ע שם: "אבל מי שאינו צריך לדבר אלא שמעורר תאותו כדי למלאות תאותו זו היא עצת יצר הרע ומן ההיתר יסיתנו אל האיסור, ועל זה אמרו רבותינו ז"ל המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי"

[6]  גמרא נדרים כ, א: "אמר רבי יוחנן בן דהבאי ד' דברים סחו לי מלאכי השרת חיגרין מפני מה הויין מפני שהופכים את שולחנם כו'". ופירש רש"י: "היא למעלה והוא למטה". ובפירוש הר"ן: "ולפי ששינה בירך לוקה בירך". ובפירוש הרא"ש: "ומדה כנגד מדה שמטריח אותה על ארכובותיה, לפיכך הבנים נכה רגלים".

[7]  שו"ע או"ח סי' רמ ס"ה: "הוא למטה והיא למעלה זו דרך עזות". מאמר מרדכי שם ס"ק ז: "האי עזות הוא כלפי האשה, שנראה שהוא עזות פנים לאשה להיות על האיש וכאילו היא הפועלת".