מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
אשה שראתה דם בשעה 4:00, ולפי החישובים עונת חשש וסת ההפלגה יוצאת בלילה, האם היא צריכה לשים שעון מעורר לקום ב4:00 לפנות בוקר? (ראה שוע"ר סי' קפט סק"ד) ואם תאמר שתבדוק כשתקום גם אם כבר לאחר הזריחה, האם בכל חשש וסת שאינו קבוע שעברה עונתה ולא בדקה רצוי שתבדוק?
[1] טעם המנהג כנראה הוא כי על בדיקה בעונת וסת שאינה קבועה כותב אדה"ז הלשון "לכתחלה" (סי' קפט ס"ק ד), וידוע ששעת הדחק דינה כדיעבד – ראה שוע"ר סי' פט ס"א, ולקום באמצע הלילה הוא ענין של דוחק.
[2] מלשון שוע"ר (סי' קפט ס"ק ד) "צריכה לבדוק עצמה לכתחלה בשעת הוסת או אחריו באותה עונה אע"פ שעדיין לא קבעתו", משמע שכל תועלת הבדיקה היא רק בתוך העונה. וכן כתב בשו"ת קנה בשם (ח"א סו"ס סב): "בחשש של וסת שאינו קבוע פשוט הוא שאין מקום כלל לחייבה בבדיקה לאחר שעבר עונת וסתה, דכיון שעבר הוסת ולא בדקה תו ליכא עליה עוד שום חיוב בדיקה כדי לטהר הוסת, אלא דלכתחילה רמיא עליה לבדוק בתוך עונת הוסת ותו לא מידי". (ועיין עוד מדריך לטהרת המשפחה עמ' 189. מקוה ישראל פי"א הערה 11. קובץ שפתי חכמים ח"א עמ' סב. עיקרי הדינים על ספר חכמת אדם הלכות נדה פ"ג הערה י.
