לבשתי חלוק ששייך ללובשו ביום וישנתי איתו גם בלילה. כמובן כשקמתי בבוקר החלפתי אותו בבגדים אחרים, בכדי שאוכל להתפלל וכו'. מה דינו של החלוק? הוא יוכל לחזור להיות בגד של יום?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
לבשתי חלוק ששייך ללובשו ביום וישנתי איתו גם בלילה. כמובן כשקמתי בבוקר החלפתי אותו בבגדים אחרים, בכדי שאוכל להתפלל וכו'. מה דינו של החלוק? הוא יוכל לחזור להיות בגד של יום?
[1] שוע"ר סי' צא ס"ה: "לא יעמוד אדם בתפלה באפונדתו ולא ברגלים מגולים אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים כו'. ובמדינות אלו אין להתפלל בבתי שוקיים של פשתן אם לא ילבש עליהם אנפלאות (שקורין זאקי"ן), שגנאי הוא לעמוד בפני הגדולים בבתי שוקיים של פשתן בלבד ומכל שכן כשנועלין סנדל (שקורין פאנטאפי"ל) שהעקב מגולה (אבל באנפלאות מותר להתפלל אף בלא בתי שוקיים מאחר שיש לו אזור להפסיק בין לבו לערוה או שבגדיו מונחים ממש על בטנו כמ"ש בסעיף ב'). וכן אין ללבוש בשעת התפלה בתי ידים כדרך עוברי דרכים".
[2] שם ס"ו: "ומנהג החכמים הראשונים כשהיה שלום בעולם היו מתקשטים בבגדים נאים ומתפללים משום הכון כו' כלומר התנאה לפניו".
[3] משנה ברורה שם ס"ק יא: "וכן אין נכון להתפלל בקאפטין ובגד התחתון או בשלאף ראק [=חלוק שינה]".
פה ניתן להקדיש.
תוכן