מה מקור המנהג ללמוד את פרשיות ששת ימי בראשית בימים האחרונים של חודש אלול?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
מה מקור המנהג ללמוד את פרשיות ששת ימי בראשית בימים האחרונים של חודש אלול?
[1] ברכי יוסף או"ח סי' תקפא אות יט: "בכ"ה אלול נברא העולם, וטוב ללמוד פרשת בראשית עד יום אחד, וכן בכל יום, עד שביום ראש השנה ילמוד פרשת יום הששי שבו נברא העולם. מהר"ד ישראל לינגו בכתב יד משם ספר מספרים תהלות ה'". הובאו דבריו בספר יפה ללב ח"ו סי' תקפא אות ה.
[2] לקוטי שיחות (חט"ז פרשת החודש בסופה הערה 54): "סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר שחסידים הראשונים היו לומדים בכ"ה אלול פרשת בראשית עד 'יום אחד'; כ"ו אלול – 'יום שני' וכו' [ראה גם סידור יעב"ץ דיני חודש אלול אות כב]: התכוונו בכך להביא תוכן של עבודה גם בהענינים של 'בראשית ברא גו" (אתערותא דלעילא)".
[3] שדי חמד (אסיפת דינים מערכת ראש השנה סי' א אות ח, בהוצאת קה"ת ח"ו עמ' א'שפח): "נהגתי מילדותי על פי דברי מרן חיד"א" הנ"ל, ללמוד החל מכ"ה באלול ועד ראש השנה מפרשת בראשית כנ"ל.
פה ניתן להקדיש.
תוכן