הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
ציבור שמתפללים ערבית מוקדם החל מפלג המנחה קודם צאת הכוכבים[1], ובאותו לילה הוא זמן התחלת אמירת ותן טל ומטר לברכה (בארץ ישראל – ז' מרחשוון, ובחוץ לארץ – ליל שישים אחר תקופת תשרי), האם יתחילו לומר ותן טל ומטר למרות שלא הגיע הלילה? ומה הדין אם לא עשו כדין?
[1] ראה שו"ת השלוחים ח"א סימן ז באיזה תנאים אפשר להתפלל אז.
[1] שו"ת שאלת שלמה (ורטהימר) ח"א סי' נז: "נשאלתי בזמן הפחדים שהיו בעיר קדשנו ביום ראש חודש מרחשון תרפ"ב (לא תקום פעמים צרה), שתושבי העיר העתיקה מקדימין בימים האלה להתפלל ערבית בצבור בבתי כנסיות מבעוד יום, אם ישאלו טל ומטר בתפלת ערבית של ז' חשון שמתפללים מבעוד יום. והשבתי דממה שאמרו בגמרא רב צלי של שבת בערב שבת, וכן ממה שכתבו תוספות ריש מסכת ברכות דהמקדימין ומתפללים ערבית מבעוד יום סומכים אדרבי יהודה דמפלג המנחה ואילך מתחיל זמן תפלת ערבית, וכיון דזמן התפלה של ערבית הוא אז בודאי צריך להזכיר בה טל ומטר.
וכן כשמתפלל תפלת ערבית של ראש חודש מבעוד יום צריך להזכיר בה יעלה ויבא לפי שהתפלה הזאת נגררת אחר הלילה. וכן איתא בגמרא דרב ורבי יאשיה צלו של מוצאי שבת בשבת משום דסבירא להו כרבי יהודה דמפלג המנחה ואילך כבר הגיע זמן תפלת ערבית, ואף שעתה עוד היום גדול ואסור לו לעשות מלאכה, בכל זה יכול להתפלל תפלת מוצאי שבת כמו בלילה. ואם כן גם בנדון זה צריך לומר טל ומטה כמו בלילה.
וכעין זה כתב בתרומת הדשן מובא בבית יוסף אורח חיים סוף סימן תרצ"ב שמי שקשה עליו התענית יכול לשמוע קריאת המגילה בי"ג מפלג המנחה ואילך.
והרב ראש נ"י הביא עוד ראיה לזה ממה שפסקו הרדב"ז ומוהריק"ש והלכות קטנות שבן ארץ ישראל שנמצא בחוץ לארץ בז' חשון ואשתו ובניו בארץ ישראל ודעתו לחזור ישאל טל ומטר בחוץ לארץ בז' חשון כבני ארץ ישראל. ואף שבשעה שמתפלל שם תפלת ערבית של ז' חשון אין הוא יודע אם עתה בארץ ישראל כבר לילה, ואיך ישאל אז טל ומטר. אלא ודאי שכיון שהוא מתפלל ערבית השייך לז' חשון צריך לשאול טל. וכמו כן בנידון דידן. וכן עשו מעשה פה כל הקהל הקדוש יצ"ו".
[2] כף החיים סי' קיז אות י: "ואם לא שאל מטר בליל ז' במרחשון, כתב הלכות קטנות חלק א' סימן ע"ג דאין מחזירין אותו, והביאו יד אהרן סימן קי"ד בהגהות הטור. וכן כתב ספר אגורה באהלך דף ט"ו עמודה ב' דאין לחזור, וכתב שכן סבירא ליה למגן אברהם יעויין שם. והביא דבריו הזכור לאברהם על הלכות תפילה סימן קי"ז. אבל הברכי יוסף אות ד' כתב בשם מהר"י מולכו בתשובה כתב יד סי' ק"ז דצריך לחזור יעויין שם. וכן כתב בספרו קשר של גודל סימן י"ז אות י"ב. וכן כתב סידור בית יעקב אות ו'. וכתב הרב המגיה בשלמי ציבור דף ק"ל ע"א דלצאת ידי ספק יחזור ויתפלל בתורת נדבה ואין צריך לחדש בה דבר. וכן כתב החס"ל אות י"ג. שערי תשובה אות ד'".
ושמעתי ממו"ר הרב מאיר אהרון ע"ה שעל כל פנים בכהאי גוונא שהתפללו קודם צאת הכוכבים יש לנהוג כדברי כף החיים בשם השלמי ציבור לחזור ולהתפלל בתורת נדבה.
