האם אמירת "הנשיא" בחודש ניסן צריכה להיות בעמידה דוקא?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם אמירת "הנשיא" בחודש ניסן צריכה להיות בעמידה דוקא?
אפשר לומר את הנשיא בישיבה.
בספר מעשה אליהו מני אות קסח כתב: "גם אני נוהג שקריאת פרשת הנשיא דוקא לאומרה מעומד בין בחול בין בשבת. כשם שהנשיא היה עומד בקרבנו".
וראה גם הגש"פ אדמו"ר רמ"י מויזניץ עמ' כ אות ד: "אומר בעמידה את הפרשה בטעמיה מתוך הסידור".
והנה בשוע"ר במהדו"ק (ס"א סי"ד) כתב: "צריך לומר פרשת הקרבנות מעומד כו' דוגמת הקרבתן שהיתה מעומד".
אבל במהדו"ב (א. ט) כתב: "שאין צריך לומר מעומד. כמו הכהן שהיה עובד מעומד מאחר שהוא איננו כהן העובד. אלא שבקריאתו מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב לו הכהן".
וראה אגרות קודש חי"א עמ שכ"ד שההבדל בין המהדו"ק למהדו"ב הוא בזה "שבמהדו"ב נוטה יותר להמקובלים".
וראה כף החיים סי' א ס"ק לג שהביא שתי דעות במשמעות דברי האריז"ל האם צריך לומר את פרשת הקרבנות שבתפילה מעומד או לא. עיי"ש. וראה קובץ מאורה של תורה (ירושלים תש"נ) עמ' פו ואילך ששקו"ט בזה.
עכ"פ נראה ברור שלדעת אדה"ז במהדורה בתרא אין אמירת הנשיא צ"ל מעומד.