בסדרים-מרכזיים הנערכים בליל פסח על ידי השלוחים, משתתפים לעתים יהודים שאינם נוטלים חלק בתחילת הסדר ומצטרפים בעיקר בהגיע השלב של 'מוציא מצה' ו'שולחן עורך'. עם
נהוג בעת מכירת חמץ לעשות עם הרב "קנין סודר". כיצד יש לנהוג כאשר מוכרים חמץ "מרחוק", כגון באמצעות הטלפון, פקס, הודעה אלקטרונית, אינטרנט?
למנהג חב"ד שמקלפים את הפירות והירקות בפסח, האם עושים כן גם כאשר מבשלים לחג לפני פסח?
בספר המנהגים מובא מהצמח צדק שאפילו בצום תענית אסתר נדחה למי שהותר לאכול יאכל רק לשיעורים. האם כך יש להורות בשיטת רבותנו נשיאנו למי שהותר לו לא לצום שיאכל רק לשיעורים? חיפשתי מקורות להורות אחרת ולא מצאתי.
לא מצאנו בשו"ת הצמח צדק[1] שחולה שמותר לו על פי שולחן ערוך לאכול בד' צומות צריך לאכול "לשיעורים"!
המעיין בתשובת הצמח צדק[2], ובתשובת הרב שאליו הופנתה התשובה[3], יראה שהמדובר שם היה במצב שיש מגיפה בעיר ח"ו, ויש חשש שמא תידבק המחלה באנשים בריאים ויבואו לידי ספק סכנה, ואזי אם המחלה לא התפשטה בחוזק יש להורות לאותם בריאים שיאכלו פחות משיעור ככותבת בכדי אכילת פרס, כדי שייחשב להם שהתענו. והצמח צדק מוסיף ומדגיש שגם זה אינו כותב אלא לגבי תשעה באב שדינו חמור משאר הג' צומות[4].
אבל כאשר מדובר בחולה ממש, אפילו שאין בו סכנה, שעל פי דין מותר לו לאכול בד' צומות כמבואר בשולחן ערוך ובפוסקים[5], ההוראה למעשה היא שאינו צריך לאכול "לשיעורים"[6].
גם בספר המנהגים[7] לא כתוב שחולה צריך לאכול לשיעורים בד' צומות. כתוב שם רק ששיעור עינוי בד' צומות הוא בככותבת. ונפקא מינה לענין עונשין, שמי שעבר ואכל פחות מככותבת אינו נענש על כך[8]. וכן נפקא מינה לענין אמירת עננו כברכה בפני עצמה בחזרת הש"ץ, שזהו כאשר יש ג' שהתענו לגמרי ועוד ז' שאכלו פחות מכשיעור[9].
[1] ראה שו"ת צמח צדק שער המילואים סי' ח-י.
[2] שם סי' ח.
[3] ראה שו"ת דברי נחמיה או"ח סי' מ-מב. פתחי עולם סי' תקנד ס"ק י. ביאור הלכה שם ד"ה דבמקום חולי.
[4] מדבריו אלו יש ללמוד למקרה של אדם בריא שלפי כללי הרפואה והכרת עצמו יודע שמחמת הצום יחלה אחר כך, בכהאי גוונא יש מקום להחמיר ולאכול לשיעורים בתשעה באב. וכמובן אין ללמוד מזה ליום כיפור, שבו צריך לעשות שאלת רב.
[5] ראה שו"ע או"ח סי' תקנ ס"א ובמשנה ברורה שם ס"ק ד. ושם סי' תקנד ס"ו ובמשנה ברורה שם ס"ק יא.
[6] ראה שו"ת אבני נזר או"ח ח"ב סי' תקמ. נשמת אברהם מהדו"ק ח"ד עמ' עד. טל לברכה עמ' 50.
[7] עמ' 45.
[8] כמבואר בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' ק שמציין הרבי בספר המנהגים שם הערה 1.
[9] כמבואר בשו"ת הצמח צדק שם. ועיין עוד גליון התקשרות לג עמ' 18.
