ואלה יעמדו על הברכה:

חנה (אנה) בת לייב ואסתר ינטה
לעילוי נשמה
ברוך בן אלה מלכה
לברכה הצלחה וזיווג
אלה מלכה בת חנה (אנה)
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
דוד בן ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
אילנית בת ז'אנה
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
ז'אנה בת מרים
לברכה הצלחה בריאות הנפש והגוף
בנימין יעקב בן איריס
לעילוי נשמתו ושאר נשמות ישראל השוכנות עימו
ליאור בן איריס ומשפחתו
הצלחה מרובה במעלות התורה, זיווג, רפואה וכל הישועות
לעילוי נשמת לונה בת לאה
נפטרה בג אייר תשע"ב
ישראל בן אסתר הכהן
לזכותו ולרפואתו
התמים דוד ברוך בן אליהו
להצלחה בכל
מלכה בת זהרה (שרה)
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
אליהו בן רחל
בריאות ואריכות ימים נחת מהילדים והנכדים
משפחת עזרא שיחיו
לזכותם והצלחתם בכל מכל כל
מיה בת נועה וליהי בת נועה
רפואה והצלחה משמעות ואמונה בדרך החסידות
אלכסנדר בן פליקס עזריאל ומרת ולטינה
לעילוי נשמה נלב"ע ב' אלול תשמ"ז
משפחת טביביאן
בריאות ושמחה הצלחה בשליחות נחת מיוצאי חלציהם
גל בן גדעון ונילי חן
והילדים: אראל, אליאב, אוריה, אחיה, אלחי ואדל
משפחת ליאור והילה מנחם
הצלחה בגשמיות וברוחניות
פרץ דהרי
לגאולת עם ישראל ברחמים אמן
משפחת שוורצברד
הצלחה רבה ומופלגה בחינוך הילדים
ברכה תמרה בת קנדב מרגלית
רפואה שלימה וקרובה
טל ויעל בנות חווה. חווה בת פרידה
להצלחה בכל
יעל בת שרה, מיכל ברכה בת יעל, יוסף יצחק בן יעל
סופה בת פאיבה, ישראל יעקב בן קושה, רוזה בת לב
לעילוי נשמה
ריזא בת שמעון, מאיר בן טודרוס, חיה בת ישעיהו
לעילוי נשמה
ילנה בת לובוב וכל משפחתה
עבודת ה' מתוך בריאות נכונה, מנוחת הנפש, שמחה וטוב לבב.
רועי בן לימור ויולי בת לימור
הצלחה בכל
ר' משה בן ר' ששון יהודה
לעילוי נשמתו ע"י משפחת אליהו
דוד בן רומיה
לרפואה שלימה
אלכסנדר יצחק ונחמה דינה
והבנות רבקה ובת אור
משפחת זכאי
לזכותם והצלחתם
בן ציון בן שרה, ירון יצחק בן שרה
לרפואה
יונה בן חנה יוהנה, אברהם בן שרה
לרפואה
רבקה בת עדילי
הצלחה ביראת שמים
יהונתן בן עדילי
הצלחה ביראת שמים
יעל בת עדילי
זווג הגון
גילית בת מרים וניסים בן מסעוד
רפואה שלימה בריאות איתנה
יוסף יצחק בן יוהנה ברכה
לזכותו והצלחתו
יבגניה בת סולומון
לעילוי נשמה
לילה בת נג"יה למשפחת אברהם
לעילוי נשמה
דוד בן אליהו זהבי
לעילוי נשמה
אורלי בת אסתר
לעילוי נשמה
יולה בת יבגניה
לעילוי נשמה
יהודה בן יוכבד ולאה בת מרסל
לעילוי נשמה
עפרה בת פנינה, מאיר אביב אברהם בן רבקה
לרפואה שלימה
נעה בת גילדה, חן בת איריס
לזיווג הגון
איתן ורחל רחלי ויוסף יצחק פרץ
בריאות, עושר ואושר שלום, נחת וגאולה
נחמה יהודית בת עמי בת משה
לעילוי נשמתה
רס"ן תדהר בן גבריאל טמפלהוף
לזכרון עולם ה' יקום דמו
נטלי בת ניצה, אוריאל בן פז שרה
זיווג הגון
רני בן יונה סימונה
רפואה שלימה
ישראל שלום בן מלכה וגיטל קילא גינענדל בת הינדא
ברכה והצלחה בכל להם ולכל יוצ"ח
יפה בת טורן ויפה בת שלמה
לעילוי נשמתן
יעקב בנימין בן איריס
לעילוי נשמה
ליאור בן איריס
לזריזות דייקנות ואהבה במעלות התורה
שמחה בת יקוט
לעילוי נשמה
צבי בן מרים
לעילוי נשמה
מנגה בת רבקה
לעילוי נשמה
גל אסתר בת הדס ושלומי יזהר בן חנה פרדסה
זרעא חייא וקיימא
מנחם מרדכי בן גניה ומרים בת נצחיה ישראלי
להצלחה בכל
חדוה בת פז שרה
זרעא חייא וקיימא בבריאות ובנקל
שיינא ברכה בת ענת
רפואה שלימה ומהירה בגוף ונפש ולזכות והצלחת כל המשפחה
רותי בת רבקה
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אוריה, אלישיב ואיתיאל בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אליאור, הילה, טלאור, ינון, בני רותי
בני, חיי, מזוני, בריאות ברכה והצלחה
אסתר בת ישראל הנולדת מן מסעודה מזל
לעילוי נשמתה ל' ניסן
מיכאלה מיכל, מור אבירם ואידור ברקוביץ והנכד אורי
בני חיי ומזוני רוויחי
אליעזר בן בלהה ויחיאל
שתמיד בחר בחיים מוקדש לעילוי נשמתו על ידי בתו רחל
יחיאל בן אליעזר
נרצח בזרועות סבתו האוהבת בשואה לעילוי נשמתו
אסתר מלכה בת רחל וישראל
לעילוי נשמתה מוקדש על ידי בתה רחל
הרשל בן לוי-יצחק
אחיינה האהוב של אמי הושמד בטרבלינקה לעילוי נשמתו
רחל שקד
לאחדות עם ישראל וטובתו

איך חוזרים בתשובה על גזל

שאלה:

איך חוזרים בתשובה על גזל, האם מספיק להחזיר לנגזל מה שחייבים לו?

תשובה:

לא, בנוסף להשבת הגזילה או דמיה לנגזל, צריך הגזלן גם לרצות את הנגזל ולבקש ממנו שימחל לו על הצער שציער אותו[1].


בנוסף לכך עליו גם להתוודות בפיו לפני ה' על עבירה זו ולשוב בתשובה שלימה[2].


הסדר הנכון הוא קודם כל להשיב את הגזילה ואחר כך להתוודות, כדי שיעלה לו הוידוי[3].


ראוי שגם קבלת המחילה מהנגזל תהיה לפני הוידוי לה', כדי שיתרצה לפני ה' בוידויו[4].


מקורות:

[1] רמב"ם הלכות תשובה פ"ב ה"ט: "החובל את חבירו או המקלל חבירו או גוזלו וכיוצא בהן אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו, אף על פי שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחול לו". שוע"ר הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם ס"ו: "הגוזל את חבירו אף על פי שהשיב את הגזלה אין מתכפר לו עד שיבקש ממנו וימחול לו על צערו שציערו כשגזלו". (דברי שוע"ר הם דלא כמו שכתב ספר הקובץ על הרמב"ם שם שבגזילה רק "ראוי והגון לבקש מחילה אבל אין כפרה מעכב"). וכן הוא בקיצור שולחן ערוך סי' קפד ס"ז.


[2] ספרי זוטא פ"ה, ה: "והתודו כו' מכל חטאת האדם, ממה שבינו לבין חבירו על הגניבות ועל הגזלות ועל לשון הרע" (דרשה זו הובאה בספר המצוות להרמב"ם מצות עשה עג, ובספר החינוך מצוה שסד). רמב"ם הלכות תשובה פ"א ה"א: "החובל בחבירו והמזיק ממונו אף על פי ששילם לו מה שהוא חייב לו אינו מתכפר עד שיתודה וישוב מלעשות כזה לעולם שנאמר מכל חטאות האדם". שו"ע סי' לד ס"ז: "גנב וכן גזלן פסולים לעדות מעת שגנב או גזל, ואף על פי שהחזירו, עד שיעשו תשובה".


[אמנם לכאורה דברי הרמב"ם הנ"ל (שבנוסף לתשלום צריך גם מחילה) עומדים בסתירה למה שכתב בהלכות חובל ומזיק פ"ה ה"ט: "אינו דומה מזיק חבירו בגופו למזיק ממונו, שהמזיק ממון חבירו כיון ששלם מה שהוא חייב לשלם נתכפר לו, אבל חובל בחבירו אף על פי שנתן לו חמשה דברים אין מתכפר לו ואפילו הקריב כל אילי נביות אין מתכפר לו ולא נמחל עונו עד שיבקש מן הנחבל וימחול לו". מדבריו אלו משמע שמי שגזל ממון חבירו והשיב לו את הגזילה אינו צריך גם לרצותו.


ותירץ הלחם משנה שם: "דשאני גזלן דנתהנה מאותה עבירה, ועוד שציער הרבה לנגזל שלקח ממנו בעל כרחו, אבל מזיק הממון שלא נתהנה מהיזק ההוא אלא שהזיק לו ולמזיק לא באה הנאה ממנו לא נצטער כל כך הניזק כמו הנגזל, כיון ששלם לו היזקו די, ולכך כתב רבינו ז"ל כאן שנתכפר לו מיד משא"כ בנגזל כדכתיבנא".


והנראה בביאור כוונתו, שהידיעה שהשני הרויח כתוצאה מההפסד שלו, מוסיפה על הצער שבעצם ההפסד.


כעין רעיון זה מצאנו לגבי בעל דין שיצא חייב בדין. ראה ספר ימי מלך ח"א עמ' 132: "מהי הסיבה לכך – שאלו ב'חדר' – שכאשר באים לרב עם שאלה בעניני 'איסור והיתר', והרב פוסק לאיסור, מקבלים את הפסק דין ללא כל ערעור, אפילו כאשר מדובר אודות 'הפסד מרובה', ואילו כאשר שני יהודים באים ל'דין תורה', הנה גם כאשר מדובר אודות סכום פעוט (ולא הפסד מרובה), טוען זה שנתחייב בדין, וצועק ככרוכיא, על ה'עוול' שעשה הרב, ולא עוד, אלא שמכריז שילך ויחפש רב אחר! היתכן, בהפסד מרובה קבלת את הפסק דין של הרב ללא כל ערעור, ואילו כאן שמדובר אודות סכום פעוט, אינך מוכן לקבל את הפסק דין של הרב?! והתירוץ לזה – השיבו ב'חדר' – בפשטות: לא על ההפסד שלו צועק ככרוכיא, כי אם, על הריוח של חבירו!".


וראה לקוטי שיחות חכ"ח פרשת חוקת ב הערה 66 שאדה"ז בהלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם ס"ו סובר כתירוץ הלחם משנה. עיי"ש.


בשו"ת שתי הלחם סי' טו הביא תירוץ נוסף: "דאיכא תרי גווני דמזיק, אית מזיק בכוונה כגון גוזל או עושק או גונב וכיוצא, את זה הצריך השבה ושאלת מחילה על שציער את חבירו, אבל כשהזיק את חבירו בלא כוונה כגון שיצא נצוץ אש מהיכלו ושרף גדישו של חבירו או בשן ורגל בהמתו שלא שמרה כראוי, הגם שמחוייב לפרוע פרעות עם כל זה מכיון שפרע נתכפר לו מבלי שאלת מחילה כי הוא לא כיוון לצער את חבירו אלא הזיקא דממילא נפק ולכן בתשלומין סגי". ועיין שם בהמשך דבריו מה שכתב עוד ליישב בזה].


[3] שערי תשובה לרבינו יונה שער ד אות יח: "מי שגזל את חברו ישיב את הגזלה ואחרי כן יתודה ואם התודה תחלה לא עלה לו הוידוי".


[4] שערי תשובה שער א אות מד-מה: "בדברים שבין אדם לחבירו כמו הגזל והחמס כו' אין לו כפרה עד שיבקש ממנו מחילה כו' וראוי לבעל התשובה לעשות כן קודם הוידוי כדי שיתרצה בוידויו".