אישה שקיבלה שני גטין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
מה הברכה על מלבה טוסט (melba toast)?
'מלבה טוסט' מיוצר מפרוסות דקות של לחם שעוברות הצנמה ייחודית בתנור גריל[1].
לענין ברכה, תלוי לשם מה אוכלים רוב האנשים את ה'מלבה טוסט'. אם רובם אוכלים אותו בתור סוג של לחם, כלומר לשם סעודה ושביעה, אזי ברכתו 'המוציא' (כשם שצנימים רגילים ברכתם המוציא[2]). אבל אם רוב האנשים אוכלים אותו לשם 'נשנוש' (כדוגמת 'קרקרים'), אזי אין לאכול ממנו אלא בתוך סעודה של לחם גמור[3].
[1] ראה: https://en.wikipedia.org/wiki/Melba_toast.
[2] ראה כף החיים סי' קסח ס"ק סו: "דכל שאינם עשויין כאותן כעכין לקנוח בעלמא אלא לקביעות סעודה לחם גמור הוא ואף על פי שהן יבשים".
[3] בשוע"ר סי' קסח סי"ב כתב: "ויש מפרשים שפת הבא בכיסנין היא פת שנלושה אפילו במים ואפילו אינה מתובלת ואינה ממולאת אלא שעושים אותה עוגות יבשות וכוססין אותה לתיאבון ולא כדי להשביע (שקורין קיכלי"ך). ולענין הלכה יש להקל בדברי סופרים כדברי כולם". שם סט"ז: "לדברי האומרים שפת הבאה בכיסנין היא פת גמורה שנלושה במים לבד אלא שאח"כ כו' עשה ממנה עוגות דקות יבשות וכוססין אותו לתיאבון ואף שבשעת לישה היה לחם גמור וגם נאפו בתנור כלחם גמור אעפ"כ אין מברכין עליהם המוציא וברכת המזון הואיל ואין דרך רוב בני אדם לקבוע עליהם".
אמנם, ב'סדר ברכת הנהנין' שבסידורו, פרק ב סעיפים ז-ט, השמיט אדה"ז את דברי הדעה הסוברת שפת הבאה בכסנין היינו מאפה שכוססים אותו. וכתב על זה קצות השלחן פרק מח בדי השלחן ס"ק יא: "בסידור השמיט דעה זו לגמרי, משמע שאין דעתו להקל כלל בזה".
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?