[1] ראה ים של שלמה ב"ק פ"ו סו"ס כז: "נראה דשרי להציל בממון חבירו על מנת לשלם, אפילו שלא ברשות, ואדרבה מחוייב, ואי לא עביד מתחייב בנפשו".
[2] שוע"ר ס"ב: "ואפילו מי שהוא בסכנת מות וצריך ליטול ממון חבירו כדי להציל נפשו ממות לא יטלנו אלא על דעת לשלם, שאף על פי שכל העבירות שבתורה נדחות מפני פיקוח נפש חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, אסור להציל עצמו בממון חבירו על דעת להפטר אלא על דעת לשלם כשתמצא ידו הואיל ואפשר בתשלומין. ואף על דעת לשלם לא הותר אלא מפני פיקוח נפש, אבל שלא במקום פיקוח נפש אסור אפילו על דעת לשלם דבר יפה ממנו, ואפילו לרפואת חולי שאין בו סכנה, או להנצל בו מאנס שאנסו ביסורי הגוף שאין בהם סכנה, מפני שהוא איסור של תורה ואין מתרפאים שלא במקום סכנה אלא באיסורי דברי סופרים כמ"ש בי"ד סי' קנ"ה".
שיטה מקובצת בבא קמא קיז, ב בשם הראב"ד: "אדם יכול להציל עצמו בממון חברו בין בפניו בין שלא בפניו והוא שישלם פסידתו".
וראה שדי חמד כללים מערכת האל"ף אות טז ד"ה והרב מוהר"י: "בשו"ת בית יהודה חיו"ד סי' מ"ז כו' דאפילו אם אין לו עתה כדי לשלם רשאי ליקח על סמך שירויח וישלם אחר כך כו'. וראיתי להרב דרכי שלום בפרשת וישב ד' ל"א שתמה עמ"ש הרב בית יהודה כו'. ואני שמעתי ולא אבין מאי קשיא ליה כו', דאין לך דבר שעומד בפני פק"ן ויכול להציל עצמו על מנת לשלם כשיזדמן לו ואין ראיה מדאסור להציל בהמתו בכה"ג כנלע"ד פשוט".
וראה עוד: שו"ת בנין ציון סי' קסז; כתונת יוסף בירדוגו ח"ב שורש גימל השורש הג' דיני גניבה ענף ח; שלחן המערכת ח"א מערכת הגימ"ל אות סג; שם ח"ב מערכת ה' אות קפב.
