כאשר אדם אוכל בשולחן עם אשתו נידה, ויש אנשים אחרים בשולחן, האם גם אז צריך לשים היכר ביניהם?
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
כאשר אדם אוכל בשולחן עם אשתו נידה, ויש אנשים אחרים בשולחן, האם גם אז צריך לשים היכר ביניהם?
1. באופן עקרוני, ההלכה שבזמן הרחקות צריכים האיש והאישה לעשות 'היכר' כדי לאכול על שולחן אחד – תקפה גם אם עוד אנשים אוכלים איתם באותו שולחן[1].
2. אמנם במקום צורך גדול, כגון שעשיית ההיכר כרוכה בבושה או בקושי טכני, אפשר להקל בזה בהתקיים התנאים דלהלן: א. שהאיש והאישה לא ישבו בסמוך זה לזו אלא מישהו אחר יישב ביניהם. ב. שאותו אחד שיושב ביניהם יהיה אדם גדול ולא ילד או ילדה. ג. בנוסף לכך שהאיש והאישה יישבו במרחק כזה שלא יוכלו להושיט יד זה לצלחת רעהו. ד. בנוסף לכך אם לאישה יש מקום קבוע שתשנה את מקומה[2].