בזמן שאויבי ישראל שלחו טילים על כמה מערי ישראל (ה' ישמרנו), חלק מהתושבים ברחו לאיזורים אחרים. האם המתגוררים שם בשכירות צריכים לשלם שכר דירה על אותם ימים שלא שהו בבתים מחמת אונס הטילים?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
בזמן שאויבי ישראל שלחו טילים על כמה מערי ישראל (ה' ישמרנו), חלק מהתושבים ברחו לאיזורים אחרים. האם המתגוררים שם בשכירות צריכים לשלם שכר דירה על אותם ימים שלא שהו בבתים מחמת אונס הטילים?
אם רוב תושבי אותו מקום עזבו את בתיהם מחמת הטילים, הדבר נחשב למכת מדינה[1].
יש אומרים שבמכת מדינה השוכר פטור מלשלם על אותם ימים שלא שהה בבית, ואם כבר שילם מראש על המשכיר להחזיר לו את היתרה[2].
ויש אומרים שעל המשכיר והשוכר להתחלק בהפסד, לכן אם השוכר עדיין לא שילם ישלם חצי מדמי השכירות על אותם ימים, ואם כבר שילם יחזיר לו המשכיר חצי[3].
ויש אומרים שאף שהשוכר פטור מלשלם, אם כבר שילם מראש אין המשכיר מחזיר לו כלום, כיון שהבית קיים והמניעה לגור בו היא מסיבה חיצונית[4].
על פי כל זה למעשה, מעיקר הדין אם השוכר כבר שילם אי אפשר לחייב את המשכיר להחזיר לו כלום כי הוא המוחזק ויש לו על מה לסמוך, ואם השוכר עדיין לא שילם אי אפשר לחייב אותו לשלם כלום כי הוא המוחזק ויש לו על מה לסמוך[5].
אבל ראוי יותר שהמשכיר והשוכר יתפשרו על מחצית מדמי השכירות, כלומר אם השוכר עדיין לא שילם שישלם חצי, ואם כבר שילם שהמשכיר יחזיר לו חצי[6].
אם רוב תושבי המקום לא עזבו, אין זה מוגדר מכת מדינה, ומכל מקום אם הרבה עזבו ופעולת העזיבה נחשבת לסבירה והגיונית, מי שעזב נחשב על כל פנים כאנוס, ובזה הדין שאם עדיין לא שילם פטור מלשלם (מעיקר הדין כנ"ל), ואם כבר שילם פטור המשכיר מלהחזיר לו[7].
[1] ש"ך חו"מ סי' שלד ס"ק ג: "אם ידוע שהרוב חולים או שהרוב ברחו מהעיר הוי מכת מדינה".
[2] ראה שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סי' שפח, ושו"ע חו"מ סי' שיב סי"ז וסי' שכא ס"א וסי' שכב ס"א וסי' שלד ס"א וש"ך שם ס"ק ג, שבמכת מדינה השוכר פטור מתשלום ואם כבר שילם מחזירים לו.
[3] סמ"ע סי' שכא ס"ק ו. מחנה אפרים הלכות שכירות סי' ז בשם הראב"ן סי' צח.
[4] מחנה אפרים הלכות שכירות סי' ז על פי הירושלמי פרק מי שאחזו וחידושי הרשב"א. שו"ת מהרש"ם ח"ב סי' צט.
[5] ראה עמק המשפט שכירות סי' נ.
[6] ספר זכרון לחתם סופר דף כט, ב.
[7] שו"ע חו"מ סי' שלד ס"א ברמ"א: "מי ששכר בית לדור בו, ומת בתוך זמן השכירות, אין צריך לשלם לו רק מה שדר בו, דבעל הבית הוי כפועל והוי ליה להתנות (מרדכי פרק האומנין). מיהו יש חולקין (בית יוסף בס"ס שי"ב בשם תשובת רשב"א אלף וכ"ח ובשם תוספות פרק חזקת ות"ה סי' שכ"ט, וכן משמע תשובת רשב"א שהביא הב"י סימן של"ה). לכן אם קבל השכר כולו, אין צריך להחזיר כלום, כן נראה לי. אם ברחו מחמת שינוי אויר, הוי כשאר אונס, והוי פסידא דפועל או המלמד".
פה ניתן להקדיש.
תוכן