האם מותר בדיעבד לערוך חופת-נידה בנישואין שניים, אם לא הצליחה להיטהר במועד?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם מותר בדיעבד לערוך חופת-נידה בנישואין שניים, אם לא הצליחה להיטהר במועד?
[1] שו"ע אה"ע סי' סא ס"ב: "כשר הדבר שלא תנשא עד שתטהר". ובהגהת הרמ"א: "ועכשיו המנהג שלא לדקדק ואין ממתינין, ומכל מקום טוב להודיע לחתן תחלה שהיא נדה". ובשו"ע יו"ד סי' קצב ס"ד ברמ"א: "ואין לחלק בזה בין בחור לאלמן או בתולה לאלמנה".
[2] ראה בית שמואל על שו"ע אה"ע סי' מד ס"ק י: "יש לחוש שמא יגע בבשרה".
[3] שו"ע אה"ע סי' כב ס"א: "וחתן שפירסה אשתו נדה קודם שיבעול, אסור להתייחד עמה אלא היא ישנה בין הנשים והוא ישן בין האנשים".
[4] ראה דיני הרחקות המבוארים בשו"ע יו"ד סי' קצה.