אני נוסע בעזרת השם במוצאי שבת אחרי ראש השנה לארץ ישראל. אני רוצה לדעת מתי אני צריך להתחיל את התענית ומתי לגמור?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
אני נוסע בעזרת השם במוצאי שבת אחרי ראש השנה לארץ ישראל. אני רוצה לדעת מתי אני צריך להתחיל את התענית ומתי לגמור?
תחילת התענית – בעלות השחר של המקום בו אתה נמצא בפועל, סיום התענית – בצאת הכוכבים של המקום בו אתה נמצא בפועל (גם אם כתוצאה מהנסיעה ממערב מזרחה תצום כמה שעות פחות משאר האנשים)[1].
[1] שו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סי' צו: "ובדבר שינויי היום בין המדינות ובנסיעה בעראפלאן מגיע בזמן קצר למדינות הרחוקות שלפעמים נמצא שהיום ארוך לו ביותר ולפעמים קצר ביותר, קשה להשיב בזה כי אין ע"ז מקורים ממשיים מדברי רבותינו וצריך לדון בזה רק מסברא. אבל עכ"פ אשיב הנראה לע"ד בסברא שלענין תענית מתענה בין לקולא בין לחומרא עד צאת הכוכבים שהוא במקום שנמצא אז, ואף שלפעמים הוא רק שעות מועטין. משום שלא נקבע התענית על שעות אלא על יום שהוא עד צאת הכוכבים, וכן בתענית של תשעה באב אף אם יזדמן שמתחלת תעניתו עד הגמר לא יהיה כ"ד שעות נמי א"צ להתענות יותר מצה"כ של אור לעשירי".