מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
אני נוסע בעזרת השם במוצאי שבת אחרי ראש השנה לארץ ישראל. אני רוצה לדעת מתי אני צריך להתחיל את התענית ומתי לגמור?
תחילת התענית – בעלות השחר של המקום בו אתה נמצא בפועל, סיום התענית – בצאת הכוכבים של המקום בו אתה נמצא בפועל (גם אם כתוצאה מהנסיעה ממערב מזרחה תצום כמה שעות פחות משאר האנשים)[1].
[1] שו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סי' צו: "ובדבר שינויי היום בין המדינות ובנסיעה בעראפלאן מגיע בזמן קצר למדינות הרחוקות שלפעמים נמצא שהיום ארוך לו ביותר ולפעמים קצר ביותר, קשה להשיב בזה כי אין ע"ז מקורים ממשיים מדברי רבותינו וצריך לדון בזה רק מסברא. אבל עכ"פ אשיב הנראה לע"ד בסברא שלענין תענית מתענה בין לקולא בין לחומרא עד צאת הכוכבים שהוא במקום שנמצא אז, ואף שלפעמים הוא רק שעות מועטין. משום שלא נקבע התענית על שעות אלא על יום שהוא עד צאת הכוכבים, וכן בתענית של תשעה באב אף אם יזדמן שמתחלת תעניתו עד הגמר לא יהיה כ"ד שעות נמי א"צ להתענות יותר מצה"כ של אור לעשירי".
