מה הן ההגבלות הקיימות בהלכה להפרת זכויות יוצרים: צילום מתוך ספרים מודפסים (והאם יש הבדל בין צילום בודד לצילום כמות)?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
מה הן ההגבלות הקיימות בהלכה להפרת זכויות יוצרים: צילום מתוך ספרים מודפסים (והאם יש הבדל בין צילום בודד לצילום כמות)?
לדעת הצמח צדק[1] יש לאדם בעלות על יצירתו הרוחנית. ואם מדובר בחידושי תורה יש לו בהם על כל פנים 'טובת הנאה' (זכות בלעדית להרויח מהם).
בהתאם לכך, אסור לצלם ספר שיש עליו 'זכויות יוצרים' באופן שגורם לבעל הזכויות הפסד[2] או אפילו מניעת רווח[3].
על פי זה, צילום מתוך ספר לשם שימוש שמקובל לרכוש את הספר בעבורו (כגון צילום כמות עמודים משמעותית, או צילום לשם שימוש ממושך) – אסור; צילום לשם שימוש שלא מקובל לרכוש את הספר בעבורו (כגון צילום עמודים בודדים לשם שימוש חד-פעמי, כך שהמשתמש בוודאי לא היה רוכש את הספר לשם כך) – מותר[4].
[1] שו"ת צמח צדק חו"מ סי' ע אות ט. שער המילואים ח"ד סי' קמב. וראה באריכות בספר צהר המשפט עמ' שעא ואילך.
[2] ראה בשו"ת הצמח צדק שם ד"ה י"ל, שגרימת הפסד כזה נחשבת "גרמי" שחייבים עליו בדיני אדם.
[3] שחייבים עליו בדיני שמים כמבואר בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' פד.
[4] להעיר שגם, להבדיל, לפי 'חוק זכות יוצרים' החדש (תשס"ח), סעיפים 11-12, אסורה כל "העתקה" של "חלק מהותי" מיצירה ללא רשות היוצר (ובוטל סעיף 3ג בחוק זכות יוצרים הישן תיקון תשנ"ו בו הותרה העתקת יצירה לשימוש פרטי שאינו מסחרי).