האם יהודי יכול להשקיע בעסק של מסעדות לא כשרות? האם משנה באם לא יעבוד שם רק ישקיע? כחצי מהרווח מגיע מדברים שהם לא טרפות כמו שתיה ועוד והוא משקיע רק חלק האם יכולים להגיד שהרווח שלו יהיה מהחלק של העסק שלא מגיע מטרפות?
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
האם יהודי יכול להשקיע בעסק של מסעדות לא כשרות? האם משנה באם לא יעבוד שם רק ישקיע? כחצי מהרווח מגיע מדברים שהם לא טרפות כמו שתיה ועוד והוא משקיע רק חלק האם יכולים להגיד שהרווח שלו יהיה מהחלק של העסק שלא מגיע מטרפות?
אסור ליהודי לסחור במאכלים האסורים באכילה מן התורה[1].
אמנם, כאשר מדובר בהשקעה בעסק הנמצא במרחקים וליהודי המשקיע אין שום קשר לפעילות העסק – יש למיקל על מה לסמוך, וירא שמים יחמיר[2].
[יש לציין שגם אם מדובר בעסק שמוכר גם מאכלים שאינם אסורים מן התורה ומותר לסחור בהם, אין להתיר זאת בשופי על סמך הכלל של 'יש ברירה'[3], כי כלל זה אמור רק באיסורים דרבנן[4] ואילו איסור סחורה במאכלות אסורות לרוב הפוסקים הוא איסור דאורייתא[5]].