שאל אותי יהודי תימני למדן שאישתו הולכת עם פאה (גדלה בבית חב"די) ודעתו לא נוחה מכך הן מצד ההלכה והן מצד המראה ושאל האם האישה לא צריכה ללכת אחרי מנהג בעלה?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
שאל אותי יהודי תימני למדן שאישתו הולכת עם פאה (גדלה בבית חב"די) ודעתו לא נוחה מכך הן מצד ההלכה והן מצד המראה ושאל האם האישה לא צריכה ללכת אחרי מנהג בעלה?
אישה כשרה עושה רצון בעלה.
תנא דבי אליהו רבא פרשה י: "ומה נשתנה אשת חבר הקיני מכל הנשים כולן שבאתה תשועה לישראל על ידיה? אמרו, אשה כשירה הייתה ועושה רצון בעלה הייתה, מיכן אמרו אין אשה כשירה אלא העושה רצון בעלה".
וראה שו"ע אה"ע סי' עה ס"א: "כל הישוב הוא ארצות, כגון ארץ כנען וארץ מצרים וארץ תימן, שמי שהוא מארץ מהארצות ונשא אשה בארץ אחרת, כופין אותה ויוצאה עמו לארצו, או תצא בלא כתובה ובלא תוספת, שעל מנת כן נשאה, אף על פי שלא פירש".
על פי זה כתב בספר עיר הקודש והמקדש להרב טוקצינסקי ח"ג עמ' שלו: "שהאשה היא המחויבת להתנהג בדיני ומנהגי בעלה כו', כי האשה נגררת אחר בעלה בישיבה ובדירה ועליה לצאת ולגור בארצו כו', וכן נגררת אחר מנהגיו".
פה ניתן להקדיש.
תוכן