גוי שבתהליך גיור האם מותר לו להניח תפילין? ומה הדין לתת לו לעשות הגבהת התורה או גלילה?
תרומת איברים – כרטיס אדי
האם מותר ליהודי לחתום על כרטיס אדי/בלבבי על מנת לתרום את איבריו אחרי פטירתו לצורך ריפוי חולים אחרים, או לא?
האם מותר ליהודי לחתום על כרטיס אדי/בלבבי על מנת לתרום את איבריו אחרי פטירתו לצורך ריפוי חולים אחרים, או לא?
שליח שבמקום מגוריו יש מנין לתפילת ערבית רק קודם צאת הכוכבים, האם יתפלל עמהם או שיתפלל ביחידות אחר צאת הכוכבים?
אישה שאין לה פנאי להתפלל את כל התפילה, מה הם הקטעים החשובים ביותר שאותם כדאי לה לומר בזמן העומד לרשותה?
בסדרים-מרכזיים הנערכים בליל פסח על ידי השלוחים, משתתפים לעתים יהודים שאינם נוטלים חלק בתחילת הסדר ומצטרפים בעיקר בהגיע השלב של 'מוציא מצה' ו'שולחן עורך'. עם
גוי שבתהליך גיור האם מותר לו להניח תפילין? ומה הדין לתת לו לעשות הגבהת התורה או גלילה?
באופן כללי אין איסור לגוי לעשות מצוות של ישראל, אף שלא נצטוה עליהן[1].
אבל בנוגע לאותן מצוות מסוימות המצריכות קדושה וטהרה כגון ספר תורה ותפילין מצאנו בפוסקים שיש להחמיר ולא לתת לגויים לקיים אותן[2].
את הגבהת וגלילת ספר התורה בבית הכנסת ע"י גוי מסתבר שיש למנוע מטעם נוסף – כי אין זה "כבוד הציבור"[3].
אמנם, כאשר מדובר על גוי בתהליך גיור ורוצה להניח תפילין בתור הכנה להנחתם כראוי לאחר הגיור – הדבר מותר ואף נצרך[4].
[1] ראה רמב"ם הלכות מלכים פ"י ה"י: "בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה".
[2] רדב"ז על הרמב"ם שם: "ומ"מ במצות שצריכין קדושה וטהרה כגון תפילין ס"ת ומזוזה אני חוכך להחמיר שלא יניחו אותם לעשותן". וראה עוד שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' ז.
[3] להעיר משוע"ר סי' רפב ס"ה.
[4] ראה לקוטי שיחות חי"ז ערב פסח עמ' 70 אות ו (ומה שבלקוטי שיחות חל"ה וירא א ס"ה-ו כתב שגר אינו צריך להכשיר עצמו קודם הגיור לקיום המצוות שיתחייב לקיים אחר הגיור, ראה שו"ת השלוחים ח"א סי' סד אות יד שזהו רק מדאורייתא, אבל מדרבנן מחויב בזה, וכמו שכתב בלקוטי שיחות חי"ז שם, עיי"ש) .