האם יש דרך מהודרת להכשיר כיריים לפסח? אשתי נכחה בשיעור של רב והבינה שאפשר לנקות היטב את הכריים והחצובות, ואז לכסות את הכריים בנייר כסף וללבן את החצובות – באש של הכיריים. האם אשתי הבינה נכון?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם יש דרך מהודרת להכשיר כיריים לפסח? אשתי נכחה בשיעור של רב והבינה שאפשר לנקות היטב את הכריים והחצובות, ואז לכסות את הכריים בנייר כסף וללבן את החצובות – באש של הכיריים. האם אשתי הבינה נכון?
באופן כללי, יש מקום להדר לא להכשיר כלים של חמץ עבור פסח אלא לייחד כלים לפסח[1].
אולם במקום צורך, כגון כשיש קושי כלכלי לקנות כלים מיוחדים לפסח, או מכל סיבה אחרת, ניתן להכשיר כלים כדי להשתמש בהם בפסח.
כשרוצים להכשיר כיריים, יש לנקות תחילה ביסודיות את החצובות והמבערים והמשטח שביניהם עד שלא יישאר עליהם שום שומן או לכלוך אחר, אח"כ פורסים מעל המבערים והחצובות משטח גדול של נייר כסף עבה וכדומה, ומפעילים את כל המבערים על האש הגבוהה ביותר למשך 10-15 דקות[2]. בנוסף לכך, ראוי לצפות בנייר כסף את המשטח שבין המבערים, וכן את החצובות עצמן לעטוף בנייר כסף[3].
[1] ראה שוע"ר סי' תנא סי"ד: "מצוה מן המובחר לכל מי שאפשר לו שיקנה לו סכינים חדשים לפסח". ושם סי' תנב ס"ל: "ולפי שרבו מאד הדקדוקים בהלכות הגעלה ואין הכל בקיאין בהם לפיכך ראוי ונכון שבעל תורה הבקי בהלכות הגעלה הוא יגעיל את הכלים ולא כמו שנוהגין עכשיו". וכתב בספר תבואות שמש סי' ד אות ו: "יש מקום למהדר לומר שחושש מפני חסרון בקיאות בהכשר הגעלה להכשיר בכל דקדוקי זהירות הגעלה".
[2] ראה שוע"ר סי' תנא סכ"ד שחצובות צריכים ליבון: "חצובה (שקורין דרייפוס) והוא כלי שיש לו ג' רגלים ומעמידין עליה קדירה או מחבת בתנור על האור כל השנה אם רוצה להשתמש בה בפסח צריך ללבנה באור לפי שלפעמים נשפך עליה עיסה ונבלע בה טעם חמץ על ידי האור שלא על ידי משקה".
[3] ראה קיצור שו"ע עם דרכי הלכה של הרב מרדכי אליהו סי' קטז ס"ק ב. וכן כתב בספר אבני שיש חקת המועדים עמ' רא בשם הרח"פ שיינברג.