דיבורי נשים

שאלה:

כתוב בחז"ל עשרה קבין של דיבור ירדו לעולם ותשעה לקחו נשים… אם נשים לא לומדות תורה, הן עלולות לדבר דברים בטלים ולשון הרע ח"ו, מה בעצם התורה מצפה מנשים בענייני דיבור?

תשובה:

אצל גברים דיבור 'דברים בטלים' נחשב איסור, משום עוון ביטול תורה[1]. לעומת זאת נשים שאינן מחויבות בתלמוד תורה[2], אין להן עוון בדיבור דברים בטלים[3], ובתנאי שאין בדיבורים אלו לשון הרע או רכילות חס ושלום שזה כמובן אסור גם לנשים[4].


גם כשאישה מדברת "דברים בטלים בהיתר", עליה להשתדל לנצל זאת לעבודת ה' (כמו כל דבר "מותר" שיש לעשותו "לשם שמים" ולא לשם ההנאה גרידא וכמו שנאמר "בכל דרכיך דעהו")[5], כגון: בכדי להירגע, לפרוק מתחים, להוסיף שמחה בעבודת ה', לשמח את חברתה, להוסיף אהבה ואחווה ורעות בינה לבין חברתה וכו' וכו'.


מקורות:

[1] שוע"ר הלכות תלמוד תורה פ"ג ה"ה-ו.


[2] שוע"ר שם פ"א הי"ד.


[3] ראה תניא פ"ח שקיים מושג "דברים בטלים בהיתר".


[4] ראה שוע"ר סי' קנו ס"י.


[5] ראה תניא שם שגם "דברים בטלים בהיתר" יש בהם "טומאה" (כל "שאינן לשם שמים אלא רצון הגוף וחפצו ותאוותו" כמבואר שם בריש פרק ז).