דימום בהריון

[1] שו"ע יו"ד סי' קפט סל"ד: "מעוברת משהוכר עוברה כו' אינה חוששת לוסת הראשון אפילו היה לה וסת קבוע והגיע תוך הזמן הזה, אינה צריכה בדיקה ומותרת לבעלה". היינו שהחל מהחודש הרביעי להריון שאז האשה מסולקת דמים (שוע"ר סי' קפד ס"ק כג) אינה חוששת לשום וסת שנוצרה קודם לכן. ומשמע שבשלושת החודשים הראשונים עצמם חוששת, כי אז עדיין אינה מסולקת דמים.

[2] שו"ע יו"ד סי' קפט סל"ג: "מעוברת לאחר שלשה חדשים לעיבורה כו' חוששת לראיה שתראה כדרך שחוששת לוסת שאינו קבוע". ובשוע"ר שם ס"ק קטז-קיז: "שתראה, אפילו בפעם אחת. שאינו קבוע, ולכן חוששת גם כן לעונה בינונית". כלומר, ראיות שרואה האשה החל מהחודש הרביעי אמנם אינן יכולות לקבוע וסת, אבל צריכה לחשוש לראיות אלו ככל וסת שאינה קבועה.

[3] על פי משמעות שו"ע שם סי' קפט סל"ג וסל"ד, שאין שייכות בין ראייה שלאחר ג' חודשים לראייות שקודם לכן.