האם דימום בהריון נחשב לצורך יצירת וסת הפלגה כמו מחזור?
האם להעיר לבעל-קורא
האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
האם יש להעיר לבעל-קורא שטעה בקריאת התורה, גם כאשר הדבר מלבין את פניו, או שצריך להימנע מלהעיר בכדי שלא ייעלב?
מי שאין לפניו 'קערה' בליל הסדר (כגון נשים), כיצד יוצא ידי חובת 'לחם משנה'?
מי שטעה בליל הסדר ובירך 'על נטילת ידיים' על הנטילה של 'ורחץ' שקודם אכילת הכרפס, מה עליו לעשות?
האם דימום בהריון נחשב לצורך יצירת וסת הפלגה כמו מחזור?
דימום שאירע בשלושת החודשים הראשונים להריון, דינו כמחזור ויוצר עונות חשש וסת כולל גם וסת הפלגה. במה דברים אמורים, כשעונות החשש שנוצרו מראייה זו יחולו אף הן בתוך השלושה חודשים, אבל אם יחולו עונות חשש אלו לאחר תחילת החודש הרביעי שאז נחשבת האשה מסולקת דמים, אין חוששים להן כלל[1].
דימום שאירע החל מהחודש הרביעי להריון, דינו כמחזור וצריך לחשוש לעונת חודש ועונה בינונית שנוצרו מחמתו, למרות שהאשה כבר מסולקת דמים[2]. אבל לוסת הפלגה אינה חוששת עקב דימום חד פעמי כזה[3].
[1] שו"ע יו"ד סי' קפט סל"ד: "מעוברת משהוכר עוברה כו' אינה חוששת לוסת הראשון אפילו היה לה וסת קבוע והגיע תוך הזמן הזה, אינה צריכה בדיקה ומותרת לבעלה". היינו שהחל מהחודש הרביעי להריון שאז האשה מסולקת דמים (שוע"ר סי' קפד ס"ק כג) אינה חוששת לשום וסת שנוצרה קודם לכן. ומשמע שבשלושת החודשים הראשונים עצמם חוששת, כי אז עדיין אינה מסולקת דמים.
[2] שו"ע יו"ד סי' קפט סל"ג: "מעוברת לאחר שלשה חדשים לעיבורה כו' חוששת לראיה שתראה כדרך שחוששת לוסת שאינו קבוע". ובשוע"ר שם ס"ק קטז-קיז: "שתראה, אפילו בפעם אחת. שאינו קבוע, ולכן חוששת גם כן לעונה בינונית". כלומר, ראיות שרואה האשה החל מהחודש הרביעי אמנם אינן יכולות לקבוע וסת, אבל צריכה לחשוש לראיות אלו ככל וסת שאינה קבועה.
[3] על פי משמעות שו"ע שם סי' קפט סל"ג וסל"ד, שאין שייכות בין ראייה שלאחר ג' חודשים לראייות שקודם לכן.
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?