מה דין אכילת דם אדם, כגון בזמן האכילה אם הופיע קצת דם על המאכל (כמובן שטרחה לשטוף או לגרד את הדם אחר כל ביס וביס כגון בפרי או מצה וכו').
א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים
האם חייבים להשתכר בפורים? ומה הדין במי שיודע מניסיון שהשכרות גורמת לו לזלזול במצוות?
בשבת ראש חודש אדר שחלה בפרשת תרומה מוציאים לקריאת התורה שלושה ספרים: אחד לפרשת תרומה, השני לפרשת ראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים. כיצד יעשו כאשר
איזו ברכה מברכים על פרי הפפאיה, פסיפלורה (שעונית), וסברס (צבר), והאם יש בהם דין ערלה?
מה דין אכילת דם אדם, כגון בזמן האכילה אם הופיע קצת דם על המאכל (כמובן שטרחה לשטוף או לגרד את הדם אחר כל ביס וביס כגון בפרי או מצה וכו').
דם האדם שפרש מגופו אסור באכילה, משום מראית העין. לכן, מי שנגס במאכל ורואה עליו דם שיצא משיניו, עליו להסיר את הדם קודם שימשיך לאכול.
אבל דם שעדיין לא יצא מהפה מותר לבולעו[1].
[1] שו"ע יו"ד סי' סו ס"י: "דם אדם אם פירש ממנו אסור משום מראית עין. לפיכך אם נשך הככר בשיניו ויצא דם משיניו על גבי הככר, צריך לגרדו. אבל שבין השינים, מוצצו".