האם ספר תורה שנתרם לע"נ פלוני (וכך נכתב ע"ג המעיל) עדייין מקיימים את המצוה של "כתבו לכם את השירה הזאת"?
אמירת סליחות בבית
ברצוני לדעת אם אני יכולה לומר סליחות יחיד בבית? או שעדיף בבית הכנסת שם העוצמה של הרבה אנשים ביחד מתפללים היא ממש חזקה. וגם אם
ברצוני לדעת אם אני יכולה לומר סליחות יחיד בבית? או שעדיף בבית הכנסת שם העוצמה של הרבה אנשים ביחד מתפללים היא ממש חזקה. וגם אם
מה מקור המנהג ללמוד את פרשיות ששת ימי בראשית בימים האחרונים של חודש אלול?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
האם ספר תורה שנתרם לע"נ פלוני (וכך נכתב ע"ג המעיל) עדייין מקיימים את המצוה של "כתבו לכם את השירה הזאת"?
התורם ספר תורה לעילוי נשמת פלוני, עדיין מתקיימת בידו מצות כתיבת ספר תורה, כי מן הסתם אנו אומרים שאין כוונתו לוותר על בעלותו, כדי שלא תתבטל ממנו המצוה[1].
[1] ראה שו"ע או"ח סי' קנג ס"כ: "יש מי שאומר שספר תורה שהוחזק שהיה של אבותיו של ראובן, אין הצבור יכולים להחזיק בם". וביאר המגן גיבורים שלטי גיבורים שם ס"ק ו: "דבס"ת בלא"ה מהראוי לומר דלא אקדשי' דהנה הת"ח בחידושיו לסנהדרין דף כ"א כתב דיחיד הכותב ס"ת לעצמו אין מהראוי להקדישו דכיון שאם מקדישו הרי הוא של הקדש ולאו שלו הוא ושוב אינו יוצא בו ידי מצות כתיבת ס"ת דבעינן לכם ובכתיבה לחוד לא סגי מידי דהוה אנאבד ע"ש ומעתה דוקא בשאר כלי הקודש שפיר יש לומר דמדהניח אותם בביהכ"נ הקדישם אבל בס"ת אדרבא מהראוי לומר שלא הקדישו כדי שלא לבטל המצוה וזה ברור והוא הערה נפלאה".
פה ניתן להקדיש.
תוכן