בעל שנתן גט (ובדעתו) על סמך שהבית דין הבטיח לו שהם יסדרו לו סידור ראיית הילד, ובסופו של דבר שום דבר לא סודר, האם הגט כשר?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
בעל שנתן גט (ובדעתו) על סמך שהבית דין הבטיח לו שהם יסדרו לו סידור ראיית הילד, ובסופו של דבר שום דבר לא סודר, האם הגט כשר?
מאחר ומנהג כל בתי הדין שקודם וסמוך לנתינת הגט אומר הבעל שנותנו "בלי שום תנאי", אי קיום הבטחות קודמות לאחר מכן – אינו פוסל את הגט[1].
[1] ראה שו"ת צמח צדק אה"ע ס' רצ אות א: "בתשובת מהר"ם לובלין סי' קכ"ב בגט דווינא כו' פסל הגט אף שאמר המגרש בשעת סידור הגט שנותנו בלי שום תנאי ושמבטל כל הדברים שדיבר שאם יתקיימו יהיו גורמים לבטל הגט כנזכר בסדר הגט סעיף מ"ח וסעיף רי"ד, אפ"ה פסל הגט כו'. המקילים שהכשירו הגט, הקילו מהאי טעמא, כמ"ש המשאת בנימין בתשובה סוס"י ע"ו וז"ל ואפילו אם היה תנאי כפול הרי ביטל את הכל שהרי נוהגין לבטל בכל גיטין עכ"ל. וכ"כ בסי' ק"ז וז"ל ועוד דאפילו אי כפליה לתנאיה ככל משפט התנאים קודם נתינת הגט אפילו הכי התנאי בטל והגט כשר לפי מנהגינו שאנו נוהגין לבטל כל מודעות וכל תנאי קודם כתיבת הגט גם קודם נתינת הגט, א"כ אין בדבריו הראשונים ממש במה שעשה תנאי אפילו אי כפליה לתנאיה דדבריו האחרונים הם עיקר ומבטלים דבריו הראשונים עכ"ל. וכן בתשובת ב"ח החדשות סי' צ' (ד"ה אבל בקושטא) כתב וז"ל אבל בנ"ד כו' ואמר בפי' קודם כתיבה שהוא מצוה לסופר לכתוב גט ולעדים לחתום בלי תנאי כו' כמו שאנחנו נוהגין ע"פ הסדר שבידינו מגדולי אשכנז דמצריכין לומר בלי שום תנאי, דפשיטא דלא יעלה על הדעת לומר דאנו הולכין אחר תחלת המחשבה שהסכים מתחלה לדברי חמותו לתת לה גט על תנאי אם ימות דאפילו היכא דאיכא דבור מעיקרא קיי"ל דאתי דבור ומבטל דבור כ"ש דאתי דבור ומבטל מחשבה עכ"ל. וכ"כ הסמ"ע בתשובת גאוני בתראי סי' נ"ב וז"ל גם הסכים (ר"ל המגרש) אח"כ עם מסדרי הגט שאין נותנין בזמנינו גט על תנאי אלא הגט יהיה גט גמור ולא יהיה לזה ע"ז חיוב לישאנו רק מצות קבלת חרם או קנס כו' דהמסדרי הגט אמרו בפי' להשכ"מ ולהמגורשת קודם כתיבת הגט שידעו שבזה נפטרו מכל וכל לגמרי וכן עשו וכ"ש בהצטרף לזה שאח"ז בשעת נתינה ביטל המגרש מודעא עד עולם וכתיקון חז"ל ופוסל כל העדים שיעידו על דבר שיורע כח הגט מחמתו כו'. מהר"ם לובלין בתשובתו כו' לדבריו אין לסמוך ע"ז להקל כו'. אלא שבאמת על זה חלקו כל חכמי דורו הסמ"ע והב"ח ומהרש"א וס"ל דכיון שאמר בפירוש שנותן בלי שום תנאי, א"כ דבריו אלו מבטלים התנאי שהיה תחלה כנ"ל, וכמו שכתבתי לעיל בשמם, וכן כתב הבית שמואל סס"י קמ"ה ס"ק ט"ז".
וראה שו"ת עטרת דבורה ח"ב סי' פו שהאריך בדברי הפוסקים הנ"ל ועוד, ושם בעמ' 588 הסיק וז"ל: "רוב האחרונים פסקו דלא כמהר"ם לובלין, וכן הכרעת הט"ז והבית שמואל. בנידון אי קיום הסכם גירושין יש לומר שגם מהר"ם לובלין אינו מחמיר. וכמו שכתבו בתשובות בית אפרים, תועפות ראם, אוריין תליתאי, ופרי השדה, ובספר דברי חיים. לכן, מכיון שהבעל אומר שהגט ניתן ללא תנאים, בדבריו אלו ביטל כל דיבור שיש בו משמעות אחרת".