כשהיארצייט חל בחול המועד, מתי העלייה לקבר?
אישה שקיבלה שני גטין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
מעשה בזוג שנתקדשו כדת משה וישראל (מבלי להירשם ברבנות המקומית – דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו, כיון שעלול להביא למכשולות), ולאחר זמן חיי הנישואין
בבניינים רבי קומות מותקנות משאבות לחץ, ששומרות על לחץ המים באופן חזק. האם מותר להשתמש בברזי המים בבניינים אלו בשבתות ויו"ט?
נשאלתי מאת היהודים שבאוקראינה, שאצלם היו רגילים לתת ל'מחצית השקל', חצי ממטבע הגריבנה (Гривня) שהוא חמישים קופיקות, אלא שמחמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ירד עכשיו
אני רופאה, ומתלבטת אם להצטרף לצוות ההקמה של מערך תרומות רחם (לצורך הולדה) בישראל, מדובר בניתוחים מאוד מורכבים, גם לתורמות וגם לנתרמות, עם פוטנציאל סיבוכים
רווקה מבוגרת העומדת בשלהי גיל המאפשר לה להיכנס להריון, והיא חפצה להרות באמצעות הזרעה מלאכותית מבנק הזרע. האם הדבר מותר? והאם יש הבדל אם הזרע
האם ישנם חיי אנוש על גבי הכוכבים או במקומות אחרים מחוץ לכדור הארץ, ומהי דעת הרבי בעניין?
כשהיארצייט חל בחול המועד, מתי העלייה לקבר?
אין לעלות לקבר של בן משפחה בחול המועד, כי חול המועד הוא זמן שמחה. אפשר לעלות לפני החג[1].
[1] בן איש חי שנה א וישב אות כב: "בחנוכה אין הולכים לבית הקברות ביום יארציי"ט כנהוג. ומי שיש לו יארציי"ט בתוך ימי חנוכה, ילך קודם חנוכה". וראה שו"ע יו"ד סי' תא ס"ה שחול המועד חמור מחנוכה בעניינים אלו. וכן כתב בספר גשר החיים ח"א פכ"ט אות ה: "אין מבקרין קברים בחוה"מ, כי גם חוה"מ הם ימי מועד".
ולהעיר מתורת מנחם כרך יט, שיחת יו"ד שבט תשי"ז, עמ' 31 אות יא, שדן הרבי "בנוגע להקביעות דיום הילולא ביום השבת", ולא ניתן לקיים את כל מנהגי יום ההילולא בשבת, האם יעשו זאת ביום שישי שלפני היארצייט או לאחריו ביום ראשון, ולאחר שקו"ט ארוך הסיק הרבי אשר "ההנהגה כדעת האחרונים שיש להקדים הענינים השייכים ליארצייט, ולעשותם ביום הששי", כיון שעשייתם לאחר שעבר יום היארצייט הוא "לאחר המעשה" (וראה שלחן מנחם ח"ה עמ' שכט).