כשהיארצייט חל בחול המועד, מתי העלייה לקבר?
תפריט
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
כשהיארצייט חל בחול המועד, מתי העלייה לקבר?
אין לעלות לקבר של בן משפחה בחול המועד, כי חול המועד הוא זמן שמחה. אפשר לעלות לפני החג[1].
[1] בן איש חי שנה א וישב אות כב: "בחנוכה אין הולכים לבית הקברות ביום יארציי"ט כנהוג. ומי שיש לו יארציי"ט בתוך ימי חנוכה, ילך קודם חנוכה". וראה שו"ע יו"ד סי' תא ס"ה שחול המועד חמור מחנוכה בעניינים אלו. וכן כתב בספר גשר החיים ח"א פכ"ט אות ה: "אין מבקרין קברים בחוה"מ, כי גם חוה"מ הם ימי מועד".
ולהעיר מתורת מנחם כרך יט, שיחת יו"ד שבט תשי"ז, עמ' 31 אות יא, שדן הרבי "בנוגע להקביעות דיום הילולא ביום השבת", ולא ניתן לקיים את כל מנהגי יום ההילולא בשבת, האם יעשו זאת ביום שישי שלפני היארצייט או לאחריו ביום ראשון, ולאחר שקו"ט ארוך הסיק הרבי אשר "ההנהגה כדעת האחרונים שיש להקדים הענינים השייכים ליארצייט, ולעשותם ביום הששי", כיון שעשייתם לאחר שעבר יום היארצייט הוא "לאחר המעשה" (וראה שלחן מנחם ח"ה עמ' שכט).