כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
מצד אחד נדרשת מחילה – כי בעקבות דיבוריי הוסב לו צער, אך מצד שני אסור לי לגלות לו שדיברתי עליו – כי בכך אוסיף צער על צערו; לכן העצה היא לבקש ממנו מחילה באופן כללי: 'באם גרמתי לך צער כלשהו אנא מחל לי'.
אם ברור לי שלא רק שהחבר לא יודע שדיברתי עליו, אלא גם לא נגרם לו שום צער בעקבות דיבוריי, יש ספק האם בכלל צריך לבקש ממנו מחילה (רק לחזור בתשובה כלפי שמיא).
אם החבר יודע שדיברו עליו לשון הרע, רק אינו יודע שזה אני, עלי להודיע לו ולבקש מחילה. ואם יש חשש סביר שדווקא הידיעה שאני הוא זה שדיברתי עליו תוסיף לו צער, אסור לי לומר לו זאת ואוכל לבקש מחילה כללית באופן הנ"ל[1].
[1] ראה שערי תשובה לרבינו יונה שער ג אות רז. שו"ע אדה"ז סי' תרו ס"א. שם הלכות אונאה סכ"ז. חפץ חיים הלכות לשון הרע כלל ד סי"ב. שם באר מים חיים ס"ק מח. חוט שני ר"ה ויו"כ שמירת הלשון עמ' שלה. מועדים וזמנים ח"א סי' נד בשוה"ג א. שו"ת אז נדברו ח"ז סי' סו.
פה ניתן להקדיש.
תוכן