האם יש הלכות שונות לנשים לגבי קטעים שבהם צריך לעמוד בתפילה? האם בתפילת שחרית של שבת, אישה שמתפללת בביתה צריכה לעמוד בכל הקטעים בהם עומדים בתפילה במניין?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
האם יש הלכות שונות לנשים לגבי קטעים שבהם צריך לעמוד בתפילה? האם בתפילת שחרית של שבת, אישה שמתפללת בביתה צריכה לעמוד בכל הקטעים בהם עומדים בתפילה במניין?
[1] שוע"ר סי' צד.
[2] ראה שוע"ר סי' א סי"ד – "מזמור לתודה דוגמת הקרבתן שהיתה מעומד". שם סי' נא ס"ב – ברוך שאמר "וקבלו לאמרו מעומד אפילו ביחיד". שם סי' נא סי"א – "ונהגו לעמוד לויברך דוד".
[3] ראה שוע"ר סי' תריט סי"ז לענין מנהג העמידה במשך כל יום הכיפורים – שאין לנשים לנהוג במנהג זה "לפי שאין תועלת בעמידתם שעיקר טעם העמידה הוא כדי להיות דוגמת המלאכים שנקראים עומדים וזה אין שייך בנשים". הרי שדווקא עמידה שעיקר מטרתה בכדי להידמות למלאכים, בה יש לחלק בין אנשים לנשים. משא"כ עמידה שסיבתה דוגמת הקרבן, או מחמת חשיבות הקטע, לא מצאנו חילוק מפורש בין גברים לנשים.
פה ניתן להקדיש.
תוכן