האם יש הלכות שונות לנשים לגבי קטעים שבהם צריך לעמוד בתפילה? האם בתפילת שחרית של שבת, אישה שמתפללת בביתה צריכה לעמוד בכל הקטעים בהם עומדים בתפילה במניין?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
האם יש הלכות שונות לנשים לגבי קטעים שבהם צריך לעמוד בתפילה? האם בתפילת שחרית של שבת, אישה שמתפללת בביתה צריכה לעמוד בכל הקטעים בהם עומדים בתפילה במניין?
[1] שוע"ר סי' צד.
[2] ראה שוע"ר סי' א סי"ד – "מזמור לתודה דוגמת הקרבתן שהיתה מעומד". שם סי' נא ס"ב – ברוך שאמר "וקבלו לאמרו מעומד אפילו ביחיד". שם סי' נא סי"א – "ונהגו לעמוד לויברך דוד".
[3] ראה שוע"ר סי' תריט סי"ז לענין מנהג העמידה במשך כל יום הכיפורים – שאין לנשים לנהוג במנהג זה "לפי שאין תועלת בעמידתם שעיקר טעם העמידה הוא כדי להיות דוגמת המלאכים שנקראים עומדים וזה אין שייך בנשים". הרי שדווקא עמידה שעיקר מטרתה בכדי להידמות למלאכים, בה יש לחלק בין אנשים לנשים. משא"כ עמידה שסיבתה דוגמת הקרבן, או מחמת חשיבות הקטע, לא מצאנו חילוק מפורש בין גברים לנשים.
פה ניתן להקדיש.
תוכן