מה המקור למנהג המקובל שבמקוה לובשים הבגדים העליונים קודם התחתונים, לכאורה זהו בניגוד לסדר לבישת בגדי כהונה ע"י הכוהנים (כמובא ברמב"ם), וכן מובא בגמרא שהעולה מן הנהר מכסה תיכף ערוותו?
כשחל תשעה באב בשבת, יש שנוהגים לא לומר פרקי אבות באותה שבת, כיצד נוהגים בשבת הבאה? אומרים שני פרקים? או שממשיכים מהפרק שדילגו?
ברוך ה' אני חתן ורציתי לשאול האם מותר לי בימים של תשעת הימים לבחור מוצרי חשמל לבית יחד עם הכלה?
לעיתים מתעוררים חיכוכים בין העוסקים בעבודת השליחות, עקב טענה של אחד הצדדים ל"השגת גבול". מה הם הכללים ההלכתיים בנושא זה, וכיצד יש לנהוג כשיש חשש
מה המקור למנהג המקובל שבמקוה לובשים הבגדים העליונים קודם התחתונים, לכאורה זהו בניגוד לסדר לבישת בגדי כהונה ע"י הכוהנים (כמובא ברמב"ם), וכן מובא בגמרא שהעולה מן הנהר מכסה תיכף ערוותו?
כפי הנראה המקור למנהג זה הוא מה שכתוב במסכת דרך ארץ[1] בענין סדר פשיטת הבגדים: "הנכנס למרחץ כו' מעביר את המנעלים ואחר כך מעביר את המכנסיים ואחר כך מפשיט את החלוק". כלומר, קודם פושטים את הבגדים התחתונים ואחר כך את העליונים. ומסתבר שכשם שבפשיטה מקדימים את הבגדים התחתונים, כך כנגד זה בלבישה מקדימים את העליונים.
בטעם הדבר יש שכתבו[2] – כדי להקדים את לבישת הציצית וכן לאחר את פשיטתה ככל היותר, וכנפסק בשולחן ערוך רבינו הזקן[3] שמשום זריזים מקדימים למצוות יש להקדים את לבישת הציצית. ומה שהכהנים בעבודתם לבשו תחילה המכנסים, הוא משום שהם לא היו לובשים טלית קטן בשעת העבודה[4].
(עם זאת, משום כבוד הציצית, מסתבר שראוי ללבוש את הבגד התחתון הצמוד לגוף קודם לבישת הטלית קטן, על מנת שהציצית לא תיגע במקומות המכוסים).
פה ניתן להקדיש.
תוכן