"מניין מרפסות" שנפוץ מאוד בתקופה זו; מה דעת אדמוה"ז? וכיצד עלינו לנהוג? 1. האם תשעה שרואים את הש"ץ מספיק, או שצריך שכל העשרה יראו זה את זה? 2. אם יש רחוב בין המרפסות, מצטרפים? (או שזה "דרך הרבים" שבסימן קצ"ה, שלא מועיל צירוף?)
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
"מניין מרפסות" שנפוץ מאוד בתקופה זו; מה דעת אדמוה"ז? וכיצד עלינו לנהוג? 1. האם תשעה שרואים את הש"ץ מספיק, או שצריך שכל העשרה יראו זה את זה? 2. אם יש רחוב בין המרפסות, מצטרפים? (או שזה "דרך הרבים" שבסימן קצ"ה, שלא מועיל צירוף?)
במנייני המרפסות, כדי לצרף עשרה למניין די בכך שהש"ץ רואה את כל העשרה ואין צריך שכל העשרה יראו זה את זה[1].
במה דברים אמורים, כשכל העשרה נמצאים במרפסות מצד אחד של הרחוב, אבל אם חלק מהם נמצאים במרפסות שבצד השני של הרחוב, מעיקר הדין אינם מצטרפים גם אם כולם רואים זה את זה[2].
ומכל מקום במצב שאם לא נצרף את המרפסות שמשני צדי הרחוב יתבטלו מתפילה בציבור תקופה ארוכה, יש להקל שמצטרפים[3].
פה ניתן להקדיש.
תוכן