האם מותר ליהודי הנמצא בקשרי מסחר או מתגורר בשכנות לגוי למסור לו איחולים לחגיו (כגון "חג מולד שמח").
דעת הצמח צדק בפאה נכרית
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
מאן-דהו הראה לי פלאייר של ארגון בחגוי הסלע תחת הכותרת "ה'צמח צדק' מלובאוויטש כתב לאסור פאה נכרית!". הייתכן?
האם מותר בשבת לפתוח אריזות ניילון שבהם עטופים סכו"ם וצלחות חד פעמיות? האם ישנן אריזות שיש בעיה בפתיחתן בשבת?
יהודי שמביא לסעודת מצוה מאכלים שהוכנו בביתו, ואומר "שהכל כשר למהדרין", האם ניתן לסמוך על דבריו?
א. האם מותר ללמד גויים תורה? ב. ומה אם מלמד ליהודים וביניהם יושב גוי ומקשיב? ג. גוי שרוצה להתגייר האם מותר ללמדו ללא הגבלה?
מוסך שמציע ללקוחותיו חלקי חילוף לרכב במחירים מצחיקים שאינם קיימים בשוק, כך שברור ללא ספק שהחלקים מגיעים מרכבים גנובים, האם מותר לתקן רכב במוסך כזה?
האם מותר ליהודי הנמצא בקשרי מסחר או מתגורר בשכנות לגוי למסור לו איחולים לחגיו (כגון "חג מולד שמח").
מעיקר הדין ביום החג עצמו האיחול לגוי מותר רק בהתקיים שני תנאים: א. דוקא כשנפגשים עמו בלאו הכי אך לא להיכנס לביתו במיוחד כדי לאחל לו; ב. לאחל רק בשפה רפה וכובד ראש. בימים הסמוכים לחג עצמו הדבר מותר בכל אופן[1].
אולם אם אי אפשר לקיים את התנאים האמורים, ואם לא יאחל לגוי בחג עצמו יהיה חשש איבה, הדבר מותר בכל אופן[2].
[1] שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמח סעיף ט: "אסור ליכנס לבית העובד כוכבים ביום חגו וליתן לו שלום. מצאו בחוץ מותר, אבל יאמר לו בשפה רפה ובכובד ראש". וראה ש"ך שם ס"ק ז שהסתפק האם האיסור הוא "דוקא שלום שהוא שמו של הקב"ה אבל ברכה דליכא שם ליכא קפידא", או שמא הוא הדין כל ברכה ואיחול. עיי"ש.
וראה שו"ע שם סעיף יב: "יש אומרים שאין כל דברים אלו אמורים אלא באותו זמן, אבל בזמן הזה אינם בקיאים בטיב אלילים לפיכך מותר לשאת ולתת עמהם ביום חגם ולהלוותם וכל שאר דברים". אך כתב על זה הש"ך שם ס"ק יב: "ומכל מקום מה שנזכר בסעיף ט' אסור גם האידנא". כלומר, האיסור לומר לגוי שלום (או ברכה) ביום חגו, תקף גם בזמננו למרות שהגויים החוגגים אינם בקיאים בענייני עבודה זרה.
[אגב, הרבי הסביר פעם למזכירו ר' ניסן מינדל, שהתאריך 1 בינואר הינו בעל משמעות של 'תחילת שנה חדשה' גם כלפי שמיא, וזאת על פי הנאמר בתהילים (פז, ו) "ה' יספור בכתוב עמים". ראה תשורה ה' טבת תשנ"ו מנשסתר עמ' 10; תשורה י"א ניסן תשנ"ו צרפת עמ' 38; קובץ נרות להאיר כפר חב"ד ג' תמוז תשנ"ו עמ' 23].
[2] רמ"א שם סי"ב: "דאית בזה משום איבה אם נפרוש עצמנו מהם ביום חגם, ואנו שרויים ביניהם וצריכים לשאת ולתת עמהם כל השנה. ולכן אם נכנס לעיר ומצאם שמחים ביום חגם, ישמח עמהם משום איבה דהוי כמחניף להם. ומ"מ בעל נפש ירחיק מלשמוח עמהם אם יוכל לעשות שלא יהיה לו איבה בדבר. וכן אם שולח דורון לעובד כוכבים בזמן הזה ביום שמיני שאחר ניט"ל שקורין ניי"א יא"ר שיש להם סימן אם יגיע להם דורון בחג ההוא, אם אפשר לו ישלח לו מבערב, ואם לא ישלח לו בחג עצמו".
פה ניתן להקדיש.
תוכן
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?