איפור קבוע

[1] 'איפור קבוע' אינו לעולם, ולכן לשיטת רש"י (בפירושו על התורה קדושים יט, כח ובמסכת גיטין כו, א), והחינוך (ת"ג), והריב"ן (בפירושו למכות כא, א), ורבינו הלל (בפירושו לתורת כהנים), והריטב"א (מכות שם), והכל בו (עבודה זרה סי' צ"ז), אינו אסור כלל.

אולם לדעת הנמוק"י (מכות שם) גם אם הוא לא לעולם אלא לזמן ארוך אסור. וכן משמע מסתימת הרמב"ם (ע"ז יב, יא) והטושו"ע (יו"ד סי' ק"פ).

עוד יש לדון אם איסורו רק בכתיבה או גם בצביעה. מלשון הרמב"ם במנין המצות (ל"א מ"א) ובספר היד (הל' סנהדרין פי"ט, והל' ע"ז י"ב י"א) ובחינוך שם משמע שהאיסור הוא רק בכתיבה ולא בציור, וכן הוא בשו"ת מעיל צדקה (סי' ל"א) וע"ע בפת"ש (ק"פ סק"א). אבל מהראב"ד והר"ש משאנץ (בפירושם לתו"כ), ובספר המצות להרמב"ם (מל"ת מ"א), ובריטב"א (מכות שם), משמע שהאיסור גם ברושם ולאו דוקא בכתיבה.

ועדיין יש להסתפק בכתובת קעקע שלנו שאינו ע"י קריעת הבשר אלא באמצעות החדרת צבע תחת העור, האם גם זה בכלל האיסור (שו"ת מנחת אשר ח"ב סי' נו אות ג').

כמו כן יש להסתפק אם האיסור קיים גם כשברור שאינו עושה לעבודה זרה אלא לסיבה אחרת כגון איפור ליופי (ראה תוספתא מכות פ"ג ה"ט, ש"ך יו"ד ק"פ סק"ו, ובגט פשוט אבה"ע סי' ק"נ סק"ל).

אלא שעם כל זה עדיין יש איסור לכתחילה, כמו שכתב הרמ"א (בשו"ע שם ס"ד) גבי "הרושם על עבדו" – "דלכתחילה מיהא אסור".

וכן פסק לאיסור בשו"ת להורות נתן ח"י יו"ד סי' סד. ועיין עוד שו"ת בנין אריאל עמ' 116.

[2] נשמת אברהם ח"ב יו"ד סי' קפ הע' 4.