כתוב בהלכות תלמוד תורה "עשה תורתך קבע" – מה זה אומר? האם בן אדם נשוי עם ילדים צריך להמנע מלעבוד, או לעבוד מינימום זמן עם משכורת לא מספקת?
הורים שנפטרו והשאירו בנים ובנות, והבנות קיבלו חלק שווה כמו הבנים מכוח חוקי המדינה, האם יש בכך בעיה?
אדם ששמע קידוש ביום השבת בבית הכנסת אחר התפילה ויצא ידי חובתו, האם יכול לכתחילה להוציא אחר כך את אשתו ידי חובת קידוש על ידי
במהלך 'מבצע תפילין' ניגש אל הדוכן צעיר שלראשו רעמת שיער. הלה הניח על ראשו כיפה, לבש את התפילין כבקי ורגיל, וקרא קריאת שמע. כשסיים, הבחין
אשה שהרופאים אומרים שיש לה חשש סכנה אם תתעבר, האם על פי הלכה מותר לה לסכן את עצמה?
למנהג חב"ד שאין מקדשים בליל שבת בשעה השביעית, האם בתנאים מסוימים, כגון לצורך אורחים ובפרט בבתי חב"ד, יש מקום להקל בזה ולקדש לכתחילה בתוך השעה
כתוב בהלכות תלמוד תורה "עשה תורתך קבע" – מה זה אומר? האם בן אדם נשוי עם ילדים צריך להמנע מלעבוד, או לעבוד מינימום זמן עם משכורת לא מספקת?
בנוגע לעשיית התורה "קבע", הרי נפסק במפורש בשולחן ערוך שאדם צריך לעסוק במלאכה "כדי חייו" – כלומר עד כדי משכורת מספקת לו ולבני ביתו, ורק לאחר מכן – "ושאר היום והלילה יעסוק בתורה"[1]. והרבי מבאר שאכן אצל בעלי בתים שצריכים לעסוק בפרנסת ביתם, קיום "עשה תורתך קבע" איננו "כפשוטו בזמן", אלא "קביעות בנפש"[2].
פה ניתן להקדיש.
תוכן